הליך הגירושין בין בני זוג מתחיל בפתיחת תיק בבית הדין הרבני בו מתנהלים הדיונים בדומה לביהמ"ש לענייני משפחה בדלתיים סגורות וחל עליהם איסור פרסום.
בישראל קיימות 2 מערכות שיפוט מקבילות החולשות על תחום דיני המשפחה, האחת מערכת שיפוט דתית כאשר לכל עדה מוכרת קיימת מערכת בתי דין, דהיינו, ליהודים- בתי הדין הרבניים, למוסלמים- בית הדין השרעי, לנוצרים- בית הדין לעדות הנוצריות , לדרוזים- בית הדין לעדה הדרוזית ועל פי הדין האישי של כל עדה ועדה והשנייה מערכת שיפוט אזרחית באמצעות בית משפט לענייני משפחה שהוקם מכח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995.
כאשר מדובר בבני זוג המשתייכים לאותה עדה אזי בענייני רכוש, משמורת מזונות וכו' הן למערכת השיפוט הדתית והן למערכת השיפוט האזרחית קיימת סמכות שיפוט מקבילה ובהתייחס לכך שכללי הסמכות המקבילה ותנאיה משתנים מעדה לעדה, בעוד שבענייני נישואין וגירושין קיימת סמכות שיפוט יחודית למערכת השיפוט הדתית.
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין רבניים(נישואין וגירושין), תשי"ג -1953 (להלן:"החשבד"ר") קובע כי בישראל, ענייני הנישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודית של בתי הדין רבניים, דהיינו, רק לבית הדין הסמכות לדון ולהכריע בנושאים אלו.
מדובר בתנאים מצטברים כך שבמידה ואחד מתנאיו אינו מתקיים נשללת סמכותו היחודית של בית הדין.
במאמר זה נתייחס ליהודים בדתם.
הליך אישור הסכם גירושין
בני זוג המגיעים לבית הדין הרבני בכדי להתגרש, מגיעים בד"כ עם הסכם גירושין המכיל הסדרים רכושיים וכן בנוגע לדמי מזונות ומשמורת ילדים ואושר וקיבל תוקף פס"ד מבית המשפט לענייני משפחה.
יודגש שוב כי הגט יכול להינתן רק במסגרת בית הדין הרבני.
תביעת גירושין
לעיתים, בני זוג אינם מגיעים לבית הדין הרבני עם הסכמה משותפת "לפרק" את התא המשפחתי ובמקרים כאלו אחד מבני הזוג יכול להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני האיזורי שבמקום מגוריהם המשותף לפחות חצי שנה אחרונה.
כתב התביעה צריך להכיל את הפרטים של בני הזוג ובמידה ומיוצגים ע"י עו"ד או טוען רבני וכן העובדות שהביאו לפרידה, מצב הילדים המשותפים, הליכי טיפול משפחתי והתדיינויות קודמות. בנוסף, חובה לציין את עילת התביעה על פיה מעוניין מגיש התביעה להתגרש וכן מהו הסעד המשפטי שברצונו לקבל.
מהם עילות הגירושין בבית הדין הרבני?
עילות תביעה בבית הדין הרבני מגוונות ומשתנות כמובן ממקרה למקרה בהבדלים בין המינים:
1. היעדר סיכוי לשלום בית .
2. האישה עקרה.
3. אימפוטנציה של הבעל.
4. סירוב לקיום יחסי מין.
5. מאיס עליי.
6. אי יכולת לפרנס את האישה.
7. מומים שלא נודעו לפני הנישואין.
8. בגידה(זנתה תחתיו)
9. הימורים.
10. התמכרות לאלכוהול.
11. נישואין שמלכתחילה אסורים, למשל: כהן עם גרושה.
12. אלימות פיזית או נפשית.
13. מעבר בכוונה על המצוות.
האם ניתן לבצע שינויים בהסכם גירושין?
בהחלט ניתן לבצע שינויים בהסכם גירושין שאושר ע"י ביה"ד הרבני וקיבל תוקף פס"ד ואולם הדבר צריך להיעשות בהסכמת הצדדים וביה"ד הרבני ידון בכך ובמידה ולא תהיה מניעה הלכתית או חוקית הוא יאשר את הבקשה.
חוק להסדר התדיינות משפטית (הוראת שעה) תשע"ה-2014 בבית הדין הרבני
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה(הוראת שעה) תשע"ה-2014 נכנס לתוקף ביום 17.7.2016 ופועל במתכונת הוראת שעה למשך 3 שנים ומטרתו לסייע לבני הזוג ולידיהם ליישב סכסוך משפחתי בדרכי שלום והסכמה על מנת לצמצם ככל שניתן התדיינות משפטית ובהתאם לעיקרון טובת הילד.
ניתן לפתוח תיק בבית הדין הרבני לפי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה והפגישות נערכות ביחידות הסיוע המצויה בבית הדין הרבני וחלה עליהם כללי חיסיון ואיסור פרסום.
מה עושים לאחר מתן תוקף פס"ד להסכם גירושין בביה"ד הרבני?
לאחר מתן תוקף פס"ד להסכם גירושין, יש לפתוח תיק סידור גט לצורך קביעת מועד סידור גט.
האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
אוקטובר 2017
