לרבים נדמה כי לאחר שחתמו על הסכם גירושין שבו נכללו כל העניינים הממוניים והלא ממוניים בין בני הזוג וההסכם קיבל תוקף של פס"ד ע"י ביהמ"ש למשפחה או בית דין רבני אזי בכך תמו כל הצרות ונכונה להם הפתעה שכן לעיתים הופכת סוגיית גביית המזונות לבעייתית ולמעשה ההליכים המשפטיים טרם נסתיימו.
במאמר זה נעשה שימוש בלשון זכר לחייב ובלשון נקבה לחייבת וזאת מטעמי נוחות ולאור העובדה כי כך פני הדברים ברוב המקרים ואולם הדברים מופנים לגברים ונשים כאחד.
כיצד ניתן לגבות מזונות?
יש לציין כי אבות רבים משלמים את תשלומי המזונות ומכבדים את הסכם הגירושין שניתן לו תוקף של פס"ד ע"י ביהמ"ש וזאת ע"י הוראת קבע או בצ'קים ובמקרים מסוימים אף במזומן.
ואולם במקרים רבים אחרים ישנם כאלה שאינם עומדים בהתחייבותם ומכאן מלאכת גביית המזונות הינה בעייתית וסזיפית ועל כן קיימות 2 אפשרויות לפתרון לצורך גביית המזונות:
באמצעות המוסד לביטוח לאומי
במידה והבעל אינו עומד בתשלומי המזונות, אזי חוק המזונות(הבטחת
תשלום) מאפשר לאישה שנפסקו לטובתה ו/או לטובת ילדיה מזונות ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין רבני או באמצעות הסכם גירושין בעל תוקף של פס"ד או החלטה בדבר מזונות זמניים
לפנות למוסד לביטוח לאומי(המל"ל) ובכדי לקבל ישירות מהמל"ל את המזונות, במקרה זה המל"ל ישלם לאישה-הזוכה בתשלומים חודשיים את הסכום שנקבע בהסכם הגירושין או את הסכום אשר נקבע בתקנות המל"ל ולפי הסכום הנמוך מבניהם. לרוב המל"ל משלם סכום נמוך יותר ממה שנקבע בפס"ד או בהסכם גירושין ובמקביל נוקט בהליכי גבייה עפ"י מלוא המזונות עפ"י פס"ד כנגד החייב האמיתי שהוא הבעל לשעבר, במידה והמל"ל מצליח לגבות מהחייב את מלוא סכום המזונות שנקבע בפס"ד ובכפוף לכך שסכום זה גבוה מדמי המזונות שהמל"ל משלם לאישה- הזוכה אזי היא זכאית לקבל מהמל"ל את ההפרש. אפשרות אחרת והיא במידה והאישה הפונה למל"ל אך מקבלת דמי מזונות חלקיים, אזי היא זכאית לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית הפרשי הסכומים מהחייב במזונות.
תנאי זכאות לדמי מזונות
אישה או ילד תושבי ישראל זכאים לדמי מזונות מהמל"ל ובתנאי שאינם מקבלים מהחייב את תשלום המזונות , ובתנאי שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פס"ד או שהיה תושב ישראל ב24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו למועד מתן פס"ד.
הזכאות לדמי מזונות אף מותנית במבחן הכנסות עפ"י החוק ותקנות המל"ל, אישה שעל פיה מבחן ההכנסות תימצא כמי שמשתכרת מעל הסכום שנקבע ע"י המל"ל לא תהיה זכאית לקבל דמי מזונות באמצעות פנייה למל"ל.
יושם לב לכך, כי התשלום בעד כל ילד הנכלל בפס"ד יהיה עד הגיע הילד לגיל 18 וכי דמי המזונות ישולמו לאישה החל מיום הגשת התביעה למל"ל ולא יותר משנה רטרואקטיבית, ובתנאי שהיא תגיש בקשה מפורשת בה ייאמר כי לא קיבלה תשלומים מהחייב ולא פעלה כנגדו
באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
הוצאה לפועל
להבדיל מהתביעה למזונות באמצעות המל"ל בפתיחת תיק בהוצל"פ כאשר בידך החלטה בדבר מזונות זמניים או הסכם גירושין מאושר ע"י ביהמ"ש למשפחה או בית דין רבני או פס"ד מזונות ולצורך קבלת מזונות שאינם משולמים אין הגבלות ואולם בהליך זה הזוכה צריך להיות פעיל וליזום כל העת בהליכי גבייה שונים לרבות: צו עיכוב יציאה מהארץ, פקודת מאסר, עיקול משכורת במקום העבודה, עיקול בנכסים וכיוצ"ב.
בעל חייב אשר טוען כי שילם את המזונות לזוכה, דהיינו גרושתו ואם ילדיו רשאי לעתור ללשכת הוצאה לפועל בטענת "פרעתי" ושם יתבררו אמיתות הטענות בפני כב' ראש הוצאה לפועל ואולם
יש לקחת בחשבון כי נטל השכנוע להוכחת טענת "פרעתי" כי עמד בכל תשלומי המזונות נופל על החייב כך שבמידה ולא יצליח להוכיח זאת אזי עתירתו עלולה להידחות ולראש הוצאה לפועל הסמכות להטיל עליו תשלום הוצאות מיוחדות לטובת הזוכה.
יושם לב לכך כי פעמים רבות גברים נוטים לשלם מזונות במזומן ובלא לקבל על כך אישור בכתב,
במקרה זה ובמידה והסכסוך מגיע לערכאות משפטיות, החייב יצטרך להביא ראיות המוכיחות את טענותיו.
כיצד מקבלים דמי מזונות מחייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל?
עם קבלת צו הכינוס של החייב בהליך של פשיטת רגל על זוכה להגיש בתוך 6 חודשים תביעת חוב מזונות וחוב המזונות הינו בדין קדימה כלומר, יש לו עדיפות על פני חובות/נושים רגילים בפשיטת רגל ולמעט נושים מובטחים ונושים בסדר קדימות.
במקביל, על הזוכה להגיש לביהמ"ש של פשיטת רגל בקשה לקציבת מזונות בתקופת פשיטת הרגל.
חוב המזונות אינו בר הפטר ולא נמחק עם קבלת ההפטר ואולם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים ומיוחדים ולאחר שביהמ"ש בחן את המקרה באופן יסודי.
האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
