אלימות במשפחה

תופעת האלימות בתוך המשפחה היא נרחבת למדיי וקיימת כמעט בכל רבדי החברה בישראל, לאלימות בתוך המשפחה פנים רבות וקשר השתיקה והסתירה הפנימית הקיימת במשפחה שכן מצד אחד המכה הוא בן משפחה שאמור לאהוב ולדאוג למלא אחר המחסור ומהצד השני הוא נוקט באלימות, דבר בהחלט שלא מקל על פתרון הבעיה סביב ובמאמר זה ננסה לענות על השאלה מהם האפשרויות (הסעדים) החוקיות העומדות בפני נפגע אלימות במשפחה:

ראשית יש לציין כי הכתובת המיידית העומדת בפני נפגע אלימות במשפחה היא המשטרה מעבר לכך, מומלץ לפנות לרשויות הרווחה במקום המגורים וכמובן במקרה של פגיעה גופנית חובה לפנות לבית החולים הקרוב לצורך קבלת טיפול.

הדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב היא כי רוב מקרי האלימות בתוך המשפחה נובעים מהבעל ואולם לא ניתן להתעלם מכך כי פעמים רבות קיימות סיטואציות שבהן הבן /או הבת הבוגרים נקטו באלימות כלפי הוריהם המזדקנים, הורים שפגעו יחדיו בילדיהם, אישה הנוקטת באלימות כלפי ילדיה ו/או בבעלה וכיוצ"ב.

מהי אלימות בתוך משפחה:

לאלימות במשפחה מספר היבטים וצורות ואולם ניתן להגדירם ב-4 צורות עיקריות הרווחות והן:

שנית, בהסכם חיים משותפים, קיימת הרחבה ומקיפה בצד המעשי של חיי היום יום של בני הזוג ובעת פרידה ולרבות משמורת, הסדרי ראייה/זמני שהייה ומזונות ובשים לב לנסיבות הכלכליות והאישיות ולצרכים תוך מתן מענה מקצועי ומקיף וכן פתרונות יצירתיים לבעיות שעלולות להתרחש בחיי בני זוג ובעיקר לרכוש.

 

1. אלימות מינית – זהו סוג של אלימות שבד"כ באה לידי ביטוי של קיום יחסי מין בכפייה ובניגוד לכל רצון חופשי תוך השלטת משטר של דיכוי, פחד, כאב והשפלת נפגע/ת האלימות ובמקרים מסוימים ואף מגיע לידי אונס.

2. אלימות פיזית– זהו סוג אלימות הרווח בד"כ הכוללת אלימות פיזית, גרימת חבלות ולעיתים מסתיימת למרבית הצער אף במוות.

3. אלימות כלכלית– כשמה כן היא מקורה בכספים ובאה לידי ביטוי יומיומי בעיקר ע"י שליטה כמעט מוחלטת על הניהול הכספי של המשפחה לרבות פיקוח הדוק בהוצאות/הכנסות המשפחה, הקצבת סכומי כסף לבני משפחה כראות עיניו של בן הזוג ובמקרים של חריגה- ענישה. קיפוח מכוון בהקצבת סכומים של בן משפחה אחד לעומת בן משפחה אחר, הברחת רכוש ועוד.

4. אלימות נפשית– אין לה סימנים חיצוניים, במקרים מסוימים אלימות זאת יכולה להכיל בתוכה גם מאפיינים של האלימות הפיזית ומלווה בהשפלה, הפחדה, בידוד. לאלימות הנפשית מחיר גבוה ונזקיו אינם ידועים בטווח הקצר ועלולים להתברר רק בטווח הארוך.

אילו סעדים(אפשרויות) עומדים לרשותו של נפגע אלימות במשפחה?

ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד בן המשפחה האלים

לעיתים במסגרת הליכי הגירושין בין בני הזוג עולה טענה מאחד הצדדים לפיה הצד השני נקט באלימות כלפיו ואילו כאן יישאל כמובן האם פנה למשטרה ו/או פנה לבית חולים בגין כך?? לאחר הגשת תלונה במשטרה ייפתח תיק במשטרה ובן המשפחה האלים יוזמן למשטרה ויידרש לתת תשובות לשאלות וכן ייחקרו עדים במידה וקיימים. לאחר החקירה יוחלט באם להגיש או לא להגיש כתב אישום כנגד בן המשפחה האלים. במידה והוחלט להגיש כתב אישום, אזי זה מוגש לביהמ"ש וההליך עובר לפסים פליליים בהם המדינה פועלת כנגד בן המשפחה האלים.
במקרה של פגיעה פיסית מומלץ לגשת לבדיקה בבית חולים ולקבל אישור על כך.
כאן המקום גם לומר כי חדשות לבקרים, מוגשות תלונות שווא למשטרה במהלך הליכי
גירושין בין בני זוג, להלן מס' דוגמאות: הגשת תלונה במשטרה בכדי להשיג תוצאה טובה
יותר בהליכי הגירושין, הגשת תלונה על אלימות בכדי להרחיק בן/בת זוג מחייה בן הזוג
המתלונן שלא חפצ/ה בו/בה יותר, הגשת תלונה במשטרה בגין הרמת קול במהלך ויכוח,
העברת מסרים מעליבים לבן הזוג ועוד.

בכפוף לעובדות של מקרה לגופו אזי במידה ובסופו של ההליך הפלילי מזוכה בן המשפחה האלים ע"י ביהמ"ש מכל אשמה אזי פס"ד המזכה בהליך הפלילי אינו קביל כראיה בהליך האזרחי(ראה: י. קדמי "על הראיות הדין בראי הפסיקה" הוצאת דיונון , מהדורת תשס"ד -2003 1356-1357) בעת שזה נדרש לדון בתביעת פיצויים של בן המשפחה שכנגדו הוגש התלונה עובר לכתב האישום.

יוער כי במקרים מסויימים הגשת תלונת שווא למשטרה עלולה להיות לרועץ כנגד מגיש/ת התלונה שכן באם לצורך הדוגמא: בן משפחה מגיש/ה תלונת שווא למשטרה והוחלט על מעצר בן המשפחה האלים ולאחר מכן על הגשת כתב אישום, מכאן עלול הדבר לגרום לו לנזק כלכלי ישיר וכבד עד כדי קריסתו הכלכלית ובהיעדר יכולת להשתקם כך שבסופו של דבר הדבר עלול לפגוע בעקיפין במגיש תלונת השווא ע"י הפחתה משמעותית של מזונות ילדיהם למשל ועוד.

 

מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא במשטרה?

בערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 812600/1 שלל זה בתאריך 2.8.10
כתובה ותוספת כתובה מאישה אשר התברר כי הגישה כנגד בעלה תלונות שווא למשטרה וקבע
למעשה כי האישה יצרה מצב בו הבעל אינו יכול לגור בבית, דלת מגוריו נעולה בפניו ואשתו מורדת.
בנוסף קבעו הדיינים כי האישה תאבד כתובתה גם בגין העובדה שתלונותיה הוציאו שם רע לבעל בקרב שכניו ועקב עובדה כי הגישה נגדו תלונה בגין הטרדה מינית פגעה בשמו הטוב בפני הרשויות.

בנוסף, בצעד נדיר כמעט הרשיע ביהמ"ש שלום תל- אביב בתיק 2820-02-10 מד"י נ' נזרי ע"י כב'
השופט חנן אפרתי אישה אשר הגישה במשטרה תלונות שווא כנגד בן זוגה ולאחר מכן הודתה כי
בדתה מליבה את התלונות ומכאן הוחלט להגיש הוגש כנגדה כתב אישום ואכן ביום 27.4.11 היא
הורשעה ע"י ביהמ"ש לאחר הודאתה והעונש שנגזר עליה כלל בין היתר גם מאסר של 8 חודשים
בפועל.

 היכן ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה בבית המשפט או בבתי הדין הדתיים המוסמכים

במקרה של אלימות בתוך המשפחה, ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה בביהמ"ש למשפחה
וגם במסגרת בתי הדין הדתיים המוסמכים.

מהו צו הגנה?

צו הגנה הינו צו הניתן כנגד בן משפחה כהגדרתו הרחבה המצויה בחוק למניעת אלימות
במשפחה, תשנ"א- 1991 ומשמש כ"עזרה ראשונה" להגן על בן משפחה שכנגדו הופעלה
אלימות מפני הישנות האלימות בעתיד ובכדי להפסיקה לאלתר.

  מהי השפעת הבקשה למתן צו הגנה על המשפחה?

הגשת בקשה למתן צו הגנה וזאת עוד בטרם הוחל בהליכים משפטיים בין הצדדים עלולה
מצד אחד לדרדר את הסכסוך ולהאיצו לקראת הגשת תביעות הדדיות ואשר על כן
הבחירה באקט זה צריך שייעשה בשיקול דעת תוך היערכות לפתיחת תיק בערכאה
המתאימה ובהתייחס ליתר הרכיבים בכל מקרה ומקרה מצד שני, בהתבסס על אמיתות
המקרה ובמידה ואכן מדובר במעשים אלימים הדורשים מתן צו הגנה ובכדי למנוע את
אותם מקרים קשים יש לעתור לקבלת הצו ללא דיחוי.

  סמכות ביהמ"ש או בית הדין הדתי המוסמך בבואו ליתן את הצו

הסמכות לתת צו הגנה נתונה בידו של ביהמ"ש לענייני משפחה, ביהמ"ש השלום, בין הדין
הדתי המוסמך לרבות: ביה"ד רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית, בית דין דתי
דרוזי.

בידי הערכאה המשפטית לקבוע בצו ההגנה אמצעים כמו:

1.  לאסור על אדם להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מסוים
   מאותה דירה למרות שקיימת לו זכות כלשהי בדירה.
2. לאסור על הטרדה בצורה זו או אחרת של בן משפחה.
3.  לביהמ"ש הסמכות לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין
   את משפחתו והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.
4.  צו הגנה יכול להכיל דרישה לערובה הן לקיום צו ההגנה והן להתנהגות טובה או כל
   הוראה אחרת הדרושה לפי דעת ביהמ"ש להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה וכן
   לקבוע הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
5. ביהמ"ש יפרט בצו ההגנה את תנאי הערובה והן את אופן חילוטה.
6. לביהמ"ש מנימוקים מיוחדים שיפורטו הסמכות להאריך את תקופת תוקפה של
   הערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג צו ההגנה.
7.  איסור על אדם לשאת נשק.
8.  כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה לנכון על מנת להבטיח את וביטחון ושלום
   המשפחה.

מי יכול להגיש בקשה למתן צו הגנה?

בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו תובע משטרתי או פקיד סעד.

מתי יינתן צו הגנה? ומהם התנאים לקבלת צו הגנה?

בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות כלפי בן משפחה, ביצע בו עבירת מין או כלא
אותו שלא כדין. התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית
לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין. הוא התעלל התעללות נפשית ופיסית או
התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

ביהמ"ש רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד (למעט במקרה של בקשה על רקע של
התעללות נפשית מתמשכת) לאחר מתן הצו ביהמ"ש מחויב לקיים דיון במעמד שני
הצדדים תוך 7 ימים ממתן הצו. במהלך הדיון ייחקרו הצדדים. בפועל, ביהמ"ש לא
נעתרים בקלות לבקשה במעמד צד אחד ויש מצב דברים זה הצד שמגיש את הבקשה צריך
להוכיח באמצעים כמו העתק תלונה למשטרה ו/או פנייה למוסדות רפואיים וכיוצ"ב.

האם ביהמ"ש יכול לחייב את הצד האלים לקבל טיפול?

סעיף 2א. לחוק מניעת אלימות במשפחה מאפשר לביהמ"ש להורות למחוייב עפ"י הצו
לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע ע"י בית המשפט.

כמה זמן תקף צו ההגנה?

תוקפו של צו ההגנה שניתן ע"י ביהמ"ש לא יעלה על שלושה חודשים, ניתן לבקש להאריך
את תקופת תוקפו של הצו ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. אולם
מנימוקים מיוחדים שיפרט ביהמ"ש ניתן להאריך את צו ההגנה לתקופה של שנה.

מהם השיקולים במתן צו ההגנה?

1.  צו הגנה יינתן על מנת להגן על הצד הנפגע במצבים של "מסוכנות".
2. נקבע כי לא די בכך כי בבית שוררת מתיחות או אוירה קשה.
3. לא בכל מקרה של אלימות יש להרחיק את האדם מביתו ובייחוד כאשר מדובר בבני זוג המצויים בסכסוך גירושין.
4. ביהמ"ש ינקטו משנה זהירות ולא ייתן צו הגנה כנגד הורה המונע ממנו לראות את ילדיו.
5. בנוגע למקרים בהם מבוקש הצו בשל התעללות נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר של החיים נקבע בפסיקה כי צו ההגנה יינתן רק במקרים בהם רמת ההתעללות גבוהה יותר ומעשים חמורים אשר נמשכו זמן רב.
6. התנהגות מבקש צו ההגנה לאחר אירוע האלימות הנטען.
7. בתאריך 22.3.11 בה"ט 27474-01-11 נקבע באופן כמעט חריג ע"י כב' השופט אסף זגורי בביהמ"ש למשפחה בטבריה בה נדונה בקשת הבעל שכנגדו ניתן צו הגנה בשל אלימות להיבדק בבדיקת פוליגרף ובהסכמת הצדדים נבדק הבעל ונמצא דובר אמת ולאחריו בוטל צו ההגנה. יודגש כי תוצאות בדיקת הפוליגרף היוו חלק נכבד בהחלטת ביהמ"ש.
8. לעיתים מועלות ע"י הצד שכנגדו ניתן צו ההגנה טענות באשר לפגיעה בזכויות יסוד שלו לרבות חופש התנועה וזכויות הקניין ועוד, ביהמ"ש ענה על כך ולשיטתו במקרים של אלימות במשפחה, איומים, התעמרות, פגיעה נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת לבן משפחה ניהול סביר ותקין של חייו אזי מי שעושה מעשים אלו לא יכול לטעון שזכותו הקניינית נפגעת.

צו הגנה מפני קטין

בשנת תשס"ז תיקן המחוקק את החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א- 1991 וחוקק
סעיף המקנה הגנה מפני קטין אלים, יודגש כי הסמכות לדון בצו הגנה זה נתונה אך ורק
בידי ביהמ"ש לענייני משפחה וכי יחידת הסיוע שבבית המשפט תסייע לקטין ולבן
המשפחה הנפגע להגיע לידי הסכמות בדבר הסדר הסכסוך.

מה עושים כאשר צו ההגנה מופר?

אזי בן הזוג הנפגע חייב לדווח אודות כך למשטרה ובכדי לאלצו לכבד אחר הצו. מהצד
השני יודגש כי צו ההגנה דינו כדין פס"ד של ביהמ"ש ומשכך, הצד שהגיש בקשה למתן צו
הגנה לא יכול לוותר עליו ובכך למעשה מתיר להפר את צו ההגנה.

מה עושים כאשר מתברר שהוגשה בקשת סרק למתן צו הגנה?

בה"ט 22857-01-13 נקבע ע"י כב' ביהמ"ש לענייני משפחה נחשון פישר שעה שימוש
בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה והטיל הוצאות בסך של 30,000 ₪ + 10,000 ₪
עבור אוצר המדינה על אישה שהגישה בקשת סרק ופעלה בחוסר תום לב מוחלט לסכל
את הקשר בין בתה לבין אבי בתה שנאלץ לשהות לילה בבית מעצר ו3 ימים נוספים
במעצר בית והכול לשווא.

זכות האישה למדור שלו

לאורך השנים נקבעה בפסיקת ביהמ"ש "זכות האישה למדור שלו".

מה בין חוק למניעת אלימות במשפחה לבין חוק הטרדה מאיימת התשס"ב 2001?

החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד לתת מענה למצבים בהם אין האדם מאויים באופן
פיזי באלימות ממשית, כך למשל אם אדם הוטרד ע"י בילוש או מארב או התחקות אחרי
תנועותיו או פגיעה בפרטיותו ובבדרך אחרת בכדי להוות עבירה על החוק המצדיקה מתן
צו הרחקה כנגד אותו מטריד.

לפי סעיף 1 לחוק הטרדה מאיימת, מטרת החוק "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו,
בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
בסמכות ביהמ"ש הדן בנושא הבקשה למתן צו הגנה לתת גם צו למניעת הטרדה מאיימת
לאדם לעניין בן משפחתו ובהתאם להוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-
1991.

מהי הטרדה מאיימת?

משמע הטרדות ואיומים בכל דרך שהיא, בבילוש או במארב או בהתחקות אחר תנועותיו
ו/או מעשיו, בפגיעה בפרטיות ובשלוות חייו, יצירת קשר בעל פה בכתב ובכל אמצעי אחר
או כי הוא עלול לפגוע בגופו ומביא לתחושות איום וחרדה אצל מבקש צו ההגנה.

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום

יולי 2017