פרק י בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (החוק החדש) שנכנס לתוקף ב 15.9.2019דן בהוראות לגבי יחיד שנפטר.

לפי סעיף 177 לחוק חדלות פירעון, יחיד שנפטר שהחל בהליך של חדלות פירעון אך טרם התקבל צו פתיחת הליכים  אזי למנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון ובהתקיים התנאים להגשת בקשה יחיד כמפורט להלן: היחיד הגיש את כל המידע והמסמכים הנדרשים במקרה שסך החובות עולה על 150,000 ₪  ולפי סעיף 104 לחוק או שהיחיד הגיש בקשה לחדלות פירעון לחובות מתחת ל150,000 ₪. 

לפי החוק החדש, נושה של יחיד שנפטר רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סע' 109 לחוק, המאפשר לנושה להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כנגד חייב/יחיד. 

על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב' לחוק חדלות פירעון, קרי, בעניין צו פתיחת הליכים לבקשת היחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ ,פרק ג' – צו פתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה בשינויים המחויבים.  

במידה והממונה או ביהמ"ש נתן אישור לפי העניין, את ניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון כאמור לעיל, יחולו הוראות לפי חוק זה על צו פתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שביהמ"ש הורה על פירוקו ובהתאם להוראות הבאות: 

• הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד. 
• הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן. 
• הליך תלוי ועומד בביהמ"ש או ביה"ד דין דתי בדבר ניהול העיזבון יעבור להתנהל במסגרת הליך חדלות פירעון.

מהם ההוראות לגבי יחיד שנפטר לאחר מתן צו פתיחת הליכים? 

יחיד שנפטר לאחר שניתן צו פתיחת הליכים , הליכי חדלות פירעון יימשכו גם לפי הוראות החוק. 

יודגש כי דרוש ניסיון משפטי ומקצועי רחב בתחום זה על מנת להתמודד עם האתגר המשפטי במצב הבעייתי הנ"ל שכן מעבר להבנה בדיני חדלות פירעון נדרשת הבנה גם בתחום דיני הירושה וכל המתלווה לכך ולפיכך ועל מנת לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביוני 2021 

הפוסט פטירת חייב בהליך חדלות פירעון הופיע ראשון בEG

לאחר ביטול ההליך, לנושים קיימת זכות להתחיל שוב בפעולות גבייה כנגד החייב המוצא עצמו תחת מתקפה של  הליכי הוצל"פ אגרסיביים: עיקול שכר, עיקול מטלטלין, עיקול בנק וכיוצ"ב.

בהיעדר אפשרות להגיע להסדרי חוב עם הנושים ולאור העובדה כי החובות בהוצל"פ תפחו בינתיים ומכאן ננקטים כנגד החייב הליכי גבייה: עיקולים וכיוצ"ב אזי לא נותרה הברירה אלא לפתוח מחדש בהליכי חדלות פירעון.   

בשנת 2014 נקבע ע"י ביהמ"ש העליון הלכת אלקצאצי בע"א 8673/13  לפיה בפניה מחדש להליכי פשיטת רגל במקרה של ביטולם עקב מחדלים, תקופת הצינון בין ההליכים תעמוד בין שנה לשנה וחצי ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.  

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 החדש שנכנס לתוקף ב15.9.2019 אינו נותן מענה לסוגייה קריטית זו לחייבים רבים המוצאים עצמם חסרי אונים וללא מזור.   

בשנת 2021 הגיעה סוגייה זו שוב לפתחו של ביהמ"ש העליון במסגרת בקשת רשות ערעור ברע"א 663/21 , 1204/21 שייח מנאר בראשות כב' השופט דוד מינץ, אושררה עמדת הממונה כי הילכת אלקצאצי עודנה קיימת גם במסגרת חוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח- 2018. 

ביהמ"ש העליון כי במידה ולא נקבעה תקופת צינון ע"י הערכאה אשר ביטלה את ההליך הקודם, אזי הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הגורם המוסמך להכריע בעניין אורך תקופת הצינון. 

נימוקי ביהמ"ש העליון: מדובר באקט של "חסד המחוקק", על החייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים, אין לאפשר הגשת בקשה חוזרת ללא תקופת צינון שכן הדבר עשוי לעודד את החייב לשתף פעולה עם ההליך, יש לאזן בין זכויות היחיד לזכויות הזוכים וטובת הציבור,  אין סתירה בין תק' צינון לתכלית של השיקום הכלכלי של היחיד, ביטול מנגנון "חייב מוגבל באמצעים" לא קשור לסוגיית הצינון.

ביהמ"ש העליון קובע פרמטרים לקביעת אורך תקופת הצינון : " לצורך קציבת תקופת צינון מתאימה על הממונה ועל בית המשפט המעביר תחת את החלטת הממונה תחת שבט ביקורתו להתייחס לנסיבות המקרה הפרטני הנמצא לפניו. במסגרת זו, יש לקחת בחשבון בין היתר את אופי מחדלים והישנותם, מידת הנזק שהסבו המחדלים לנושים, התנהלותו הכלכלית של היחיד במשך תקופת הצינון, ניסיונות היחיד להשתקם בכוחות עצמו בתקופת הצינון , יצירת חובות חדשים על ידי היחיד, תום לבו של היחיד ביצירת חובות החדשים" 

יודגש כי דרוש ניסיון משפטי ומקצועי רחב בתחום זה על מנת להתמודד עם האתגר המשפטי במצב הבעייתי הנ"ל ולפיכך במטרה לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

המאמר מתייחס להליכים שנפתחו החל מ 15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביולי 2021 

הפוסט תקופת צינון בהליכי חדלות פירעון הופיע ראשון בEG

במהלך תקופת ביניים זאת שהיא קריטית מאוד לקבלת ההפטר המיוחל(ראה מאמר נפרד בעניין הפטר) נעשות פעולות ובדיקות רבות בכדי להגיע לקו הסיום ולאפשר לו לעמוד בתוכנית לשיקום כלכלי כדי שייצא לדרך חדשה.   

לפי סעיף 141 לחוק חדלות פירעון, בתקופת ביניים זו חלות על היחיד ההגבלות הבאות: הגבלה או החזקה של דרכון ישראלי, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי  למעט כרטיס חיוב מיידי(דביט) , הגבלה על הקמת תאגיד או השתתפות שיש בה בכדי לפגוע בנושים או בצד ג'.    

 האם ניתן להסיר מגבלה במהלך תקופת הביניים? 

לפי סעיף 143 לחוק חדלות פירעון קיימת סמכות לממונה על חדלות פירעון(הממונה") ובתנאי שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם להסיר מגבלה אחת או יותר או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן תחול באופן חלקי ובלבד שהגיע למסקנה כי הדבר יהיה מוצדק והוא יהיה רשאי להתנות זאת בהפקדת ערבות.

חוק חדלות פירעון מאפשר לממונה להסיר מגבלה לתקופה שיקבע גם מבלי שנתן לנושים אפשרות להשמיע את טענותיהם ובלבד שסבר כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מידי 

בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד

לפי חוק חדלות פירעון עם מינוי הנאמן הוא יחל בבדיקה מקיפה של מצבו הכלכלי של היחיד ולרבות: הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות ונכסיו, בירור הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי. 

בנוסף, היחיד חייב לדווח הן לממונה והן לנאמן באמצעות הגשת דוחות כספיים דו חודשיים ובהם יפרט את הוצאותיו והכנסותיו החודשיות, תשלום החודשי לממונה ולרבות הכנסות בן/בת זוג.  

בפועל ומניסיון ארוך בשנים, חייבים רבים נכשלים בהגשת הדוחות מוטעים וישנם שלא מגישים כך שמומלץ להיעזר המתמחה בתחום.   

לנאמן ישנה סמכות בירור לגבי מצבו הכלכלי של היחיד והוא יכול לזמן אותו לחקירה והיחיד זכאי לייצוג עו"ד בחקירה. בנסיבות מיוחדות מוצדקות הנאמן יכול לבצע בירור בעצמו או באמצעות עובדי מדינה.    

בסיום הבדיקה ולא יאוחר מ-9 חודשים ממועד מינוי הנאמן, הוא יגיש דוח ממצאי בדיקה לממונה ובו ממצאיו אודות מצבו הכלכלי של החייב/יחיד והנסיבות שהובילו לכך. גם היחיד והנושים יכולים להגיש את תגובתם לדוח זה בתוך 30 ימים. 

הצעת הממונה לצו שיקום כלכלי והדיון בה 

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על הממונה להגיש לביהמ"ש בתוך 60 ימים מקבלת הדוח ממצאי הבדיקה מידי הנאמן, את הצעתו תכנית לשיקום כלכלי של היחיד – להלן הצעת ממונה. 

במסגרת הצעת הממונה ייכללו, התייחסות לכל העניינים לפי צו השיקום הכלכלי(ראה מאמר נפרד) וכן הממצאים של בסיסם גובשה ההצעה, תנאים על חובת תשלומים או מתן הפטר או הפטר לאלתר  קיצור או הארכת תקופת התשלומים.

האם ניתן להפעיל עסק עצמאי במהלך תקופת שבמסגרת הליך חדלות פירעון?  

חוק חדלות מאפשר הקמת עסק עצמאי במהלך חדלות הפירעון וזאת כפוף לכך שהממונה שוכנע כי הפעלת העסק לא תיפגע בשיקום הכלכלי של היחיד או בנושים והוא רשאי להציב תנאים ולקבוע מגבלות לגבי הפעלת העסק העצמאי. 

על מנת לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל 

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביוני 2021 

הפוסט תקופת הביניים ממתן צו פתיחת הליכים עד מתן צו שיקום כלכלי הופיע ראשון בEG

החיוב בגין דמי המזונות הוא בהתבסס על פס"ד של ערכאה מוסמכת, קרי, ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני/דתי ומתייחס גם לגבי החלטה על מזונות זמניים.

בפועל מדובר על חיוב לתשלום דמי מזונות חודשים שוטפים המועברים לזכאי המזונות, קרי, גרושתו של החייב עבור ילדיהם המשותפים.    

בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (החוק החדש) שנכנס לתוקף ב 15.9.2019 עם מתן צו פתיחת הליכים על הממונה מוטל להורות כי אדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו מעת לעת מתוך הכנסתו של היחיד/חייב או מכל מקור אחר או מתוך קופת הנשייה וזאת עד להכרעת ביהמ"ש בעניין זה. 

חוק חדלות פירעון אף מורה לנאמן בחדלות פירעון לפנות עם מינויו לביהמ"ש בבקשה שיורה על הקצבה לזכאי מזונות עד לסיום תקופת התשלומים או עד למועד ההפטר לאלתר בצו לשיקום כלכלי, לפי העניין. 

האם חוב מזונות עפ"י החלטה למזונות זמניים של ערכאה מוסמכת תקף בהליכי חדלות פירעון? 

לפי עמדת הממונה על חדלות פירעון, יש לפרש את הוראות החוק גם לגבי חיוב מכוח החלטה על מזונות זמניים ושזמן פירעונו חל לאחר צו פתיחת הליכים, כאילו היה פס"ד לדמי מזונות.    

מהם השיקולים של הממונה על חדלות פירעון בבואו לגבש החלטה להקצבה לזכאי מזונות? 

חוק חדלות פירעון קובע כי סכום ההקצבה לזכאי מזונות יהיה בגובה הסכום אשר שולם לזכאי מזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו.

הממונה, יוצא מנקודת הנחה כי הערכאה המוסמכת כבר הגיעה לפס"ד ולאחר ששמעה את טענות הצדדים והובאו בפניה מסמכים וראיות שבסופם הגיעה לפס"ד.   

חרף זאת, לא אחת אנו נתקלים במצבים בהם נקבעו דמי מזונות גבוהים שאינם עולים בקנה אחד עם היכולות הכלכליות של היחיד/חייב ולכן, הממונה ובהתאם למידע המצוי אצלו מסמכותו להורות על הקצבת דמי מזונות, קרי, סכום קצוב לזכאי מזונות תוך התאמה למצבו הכלכלי של החייב, איזון בין זכויות הזכאי למזונות לבין זכויות הנושים האחרים בהליכי חדלות פירעון.

לפי חוק חדלות פירעון, לממונה אין סמכות להגדיל את סכום דמי המזונות החודשי אלא רק להפחית את הסכום שנקבע עפ"י ערכאה מוסמכת.  

במידה והממונה סובר כי יש הצדקה להפחית את הסכום שנפסק לטובת זכאי המזונות לפי פס"ד לא יפחת הסכום שיקציב הממונה לזכאי מזונות מסך 1500 ₪ לילד וזאת עד 4 ילדים למשפחה ומסך של 1300 ₪ לכל ילד נוסף. 

הממונה רשאי להורות על הקצבה לזכאי מזונות גם אם לאחר ההקצבה דמי המחייה שיישארו בידי החייב לפי סעיף 156 לחוק יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

יודגש כי דרוש ניסיון משפטי ומקצועי רחב בתחום זה על מנת להתמודד עם האתגר המשפטי במצב הבעייתי ולפיכך אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב בספטמבר  2021 

הפוסט תביעת חוב דמי מזונות בהליך חדלות פירעון הופיע ראשון בEG

ש. מתי נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש?

ת. ביום 15.9.19 

ש. מהו גובה האגרה לבקשת לצו פתיחת הליכים? 

ת. נכון ליום 15.9.19 האגרה עומדת ע"ס 1600 ₪. 

ש. האם החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש מחליף את הוראות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980 בנוגע לבקשה לפשיטת רגל של יחיד? 

ת. כן. החוק החדש מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל לגבי יחיד בעל חובות וקובע הוראות דין חדשות. 

ש. האם הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לכניסת החוק לחדלות פירעון החדש ימשיכו להתנהל לפי הוראות פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש)?  

ת. כן. 

ש. איזו בקשה מגישים לפי החוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש?  

ת. בקשה לצו פתיחת הליכים (המחליף את הבקשה לפשיטת רגל בנוסח הקודם)

ש. מהו גובה החוב המינימלי שבגינם ניתן להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ומיהו הגורם המוסמך? 

ת. מתחת ל150,000 ₪ חובות שיועבר לטיפול אצל הרשם בהוצאה לפועל. 

     מעל 150,000 ₪ חובות שיועבר לטיפול בבית משפט שלום.  

ש. מי יכול להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי החוק החדש של חדלות פירעון?

ת. אדם יחיד, נושה, היועץ המשפטי לממשלה.

ש. היכן ניתן להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים פשיטת רגל לפי החוק החדש לחדלות פירעון? 

ת. באזור המגורים של החייב. 

ש.  האם ניתן להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים באופן מקוון? 

ת. כן.

 ש. מיהו הממונה שבפניו מגישים את הבקשה לצו פתיחת הליכים? 

ת. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אצל כונס הנכסים הרשמי- משרד המשפטים. 

ש. במידה והבקשה לצו פתיחת הליכים מולאה כראוי, בתוך כמה זמן הממונה משיב לבקשה? 

ת. 30 ימים.  

ש. האם הממונה רשאי לדרוש מהחייב מידע נוסף או לזמנו לדיון? 

ת. כן. 

ש. מי שולח לנושים את צו פתיחת הליכים? 

ת. הממונה. 

ש. האם ניתן להגיש בקשה לביטול צו פתיחת הליכים? 

ת. לפי החוק החדש של חדלות פירעון מי שנפגע מהצו יכול להגיש בקשה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה. 

ש. מהו סכום המינימום לפיו עפ"י החוק החדש של חדלות פירעון נושה יכול להגיש צו לפתיחת הליכים כנגד חייב? 

ת. 75,000 ₪. 

ש. האם נושה רשאי להגיש בקשת לצו פתיחת הליכים נגד יחיד? 

ת. אכן, במידה והיחיד נמצא בחדלות פירעון, החוב עולה על 75,000 ₪ והחוב לא שולם תוך 45                     ימים ממסירת הדרישה, אין מחלוקת על החוב, לא קיימת זכות קיזוז או עילה אחרת המצדיקה את אי תשלום החוב והנושה הגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים בתוך 3 חודשים מהמועד שנמסרה לחייב הדרישה. 

ש. האם לבית המשפט יש סמכות לקבוע כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב? 

ת. אכן, ובסמכותו לפסוק הוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט.   

ש. מי ממונה על ניהול הליכי חדלות פירעון של היחיד? 

ת. עם מתן צו פתיחת הליכים הממונה הוא מטעם כונס הנכסים הרשמי. 

ש.  האם ליחיד המצוי בחדלות פירעון שקיבל צו פתיחת הליכים מותר ליטול אשראי?

ת. מותר רק באישור הממונה. 

ש. האם ממונה יכול להתיר לחייב לבצע עסקה מסוימת? 

ת. אכן. 

ש. מי ממנה את הנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד?

ת. הממונה. 

ש. מהו תפקיד הנאמן? 

ת. לגבש את תשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד(החייב), לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישום הצו לשיקום כלכלי תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על ענייני הנושים. 

ש. אילו הגבלות חלות על היחיד ממתן צו פתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי? 

ת. קבלת או החזקת דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, כרטיס אשראי למעט כרטיס אשראי חיוב מיידי(דביט), הקמת תאגיד. 

ש. האם לפי החוק החדש לחדלות פירעון ניתן להסיר את המגבלות? 

ת. לפי סמכות הממונה. 

ש. תוך כמה זמן על נאמן להגיש את ממצאי הבדיקה של מצבו הכלכלי של היחיד/חייב והנסיבות שהובילו לכך?

ת. בתוך 9 חודשים ממועד מינויו של הנאמן. 

ש. תוך כמה זמן הממונה צריך להגיש את הצעתו לתכנית שיקום כלכלי של היחיד? 

ת. בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי בדיקתו.

ש. מהם דמי מחייה לחייב(יחיד)? 

ת. הסכום הדרוש ליחיד ולמי שהוא מפרנס ובהתחשב בהכנסת בן/בת הזוג תוך התאמה לנסיבות האישיות של היחיד(חייב)   

ש. מהו צו לשיקום כלכלי? 

ת. לאחר הגשת הצעת הממונה ולאחר שיתקיים דיון, יקבע ביהמ"ש בצו לשיקום כלכלי שייתן את התכנית לפירעון חובותיו של היחיד(חייב) ושיקומו הכלכלי.

ש. בסמכות מי להטיל על החייב את גובה התשלומים שעליו לשלם? 

ת. ביהמ"ש מוסמך.

ש. כמה זמן תיארך תקופת התשלומים?

ת. 3 שנים ממתן צו לשיקום כלכלי. 

ש. האם ניתן לקצר את תקופת התשלומים? 

ת. אכן ניתן, ובתנאי שנתקיימו נסיבות אישיות מוצדקות. 

ש. מי הגורם המוסמך להכריע בתביעות החוב של הנושים? 

ת. הנאמן. 

ש. האם ניתן לקבל הפטר לאלתר? 

ת. כן, ביהמ"ש לא יטיל על יחיד שכושרו ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחייה חובת תשלומים ויתן לו הפטר לאלתר.

ש. האם ניתן להסיר הגבלה באופן זמני? 

ת. הממונה רשאי לעשות כן, לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן הזדמנות לנושים להגיב וכן לקבוע כי ההגבלה תחול חלקית.   

ש. האם ניתן להסיר הגבלה באופן מיידי? 

ת. הממונה יכול להחליט במידה וסבר כי הסרתה נחוצה באופן מיידי. 

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביוני 2021 

הפוסט שאלות ותשובות חוק חדלות פירעון חדש הופיע ראשון בEG

בהתאם לסעיף 154(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, הממונה יגיש לביהמ"ש הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד וזאת בתוך 60 ימים מהמועד שהנאמן מסר לו את דוח ממצאי הבדיקה

לאחר הגשת הצעת הממונה, קרי ,הצעה לתוכנית שיקום כלכלי של היחיד ולאחר שהתקיים דיון ביהמ"ש יקבע בהקדם האפשרי באמצעות "צו שיקום כלכלי", קרי, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. 

אילו עניינים נכללים במסגרת צו שיקום כלכלי? 

• חובת תשלומים החודשיים ע"י היחיד ולרבות גובהן והתקופה, למעט באם יתקיימו תנאים להפטר לאלתר. (ראה מאמר נפרד) 
• אילו נכסים יכללו במסגרת קופת הנשייה
• אופן מימוש נכסי קופת הנשייה
• עניין ההגבלות( צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיס אשראי, איסור הקמת חברה/תאגיד וכיוצ"ב.   
• תכנית להכשרה כלכלית נכונה וזאת בכפוף לביהמ"ש ובאשר לנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות פירעון והאם ההכשרה הכלכלית תסייע לשיקומו הכלכלי של היחיד. 

מהו דמי המחייה של היחיד לפי חוק חדלות פירעון? 

זה הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם תלויה ביחיד( בד"כ ילדים ו/או אישה) להוצאות מחייה הבסיסיות לשם מחייה בכבוד ובהתחשב בהכנסתו של בן הזוג של היחיד וילדיו שפרנסתם תלויה ביחיד. דמי המחייה יחושבו על בסיס כללי המחייה בכבוד שקבע השר והתאמתם לנסיבות האישיות של היחיד. 

חובת התשלומים וגובהם? 

ביהמ"ש יטיל על היחיד חובת תשלומים שייכנס לקופת הנשייה לפי הקריטריונים הבאים: 

• גובה התשלום החודשי ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד ולאחר שהופחתו ממנו דמי המחייה.
• במקרה ומדובר בתשלום עונשי, משמע תשלום עקב מעשה פלילי ואשר ההפטר לא חל עליו ביהמ"ש רשאי לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר ההשתכרות של היחיד גם אם הסכום שיישאר בידיו עולה על דמי המחייה וזאת במטרה לעודד אותו להגדיל את הכנסותיו. 

מהי תקופת התשלומים ? 

לפי חוק חדלות פירעון, תקופת התשלומים תהיה 3 שנים ממועד הצו לשיקום כלכלי. 

חרף האמור לעיל, ביהמ"ש רשאי לקבוע בצו שיקום כלכלי תקופת תשלומים תקופת תשלומים קצרה וזאת לפי נימוקים מיוחדים ונסיבות אישיות. 

באילו מקרים צו התשלומים יוארך מעבר ל3 שנים? 

במידה ויתברר כי במהלך הליך חדלות הפירעון היחיד ביצע אחד ממעשים הבאים: 

• נהג בחוסר תום לב וניצל לרעה את הליך החדל"פ. 
• לא שיתף את הנאמן ואת הממונה. 
• הפר את ההגבלות שהוטלו באופן שיש בו בכדי לפגוע הליך חדלות פירעון. 
• החוב שנוצר הוא תוצאה של התחייבות או התקשרות בעסקה בהיקף משמעותי ובזמן שידע שקיים סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו או החוב נוצר עקב הזנחה חמורה בניהול עניינים כלכליים שנעשתה בחוסר תום לב.  
• יחיד אשר הורשע בפלילים בביהמ"ש אשר חייב אותו לשלם לקורבן עבירה סכום כספי כפיצוי או סבל שגרם לו.
• היחיד ביצע פעולה במטרה להעדיף נושה אחר , לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים. 
• ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים 7 שנים שקדמו להליכי חדלות פירעון.    

יודגש כי בנסיבות חמורות או במקרה שהיחיד נקט בחוסר תום לב מוחלט רשאי ביהמ"ש לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. 

על מנת לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביוני 2021 

הפוסט צו שיקום כלכלי בהליך חדלות פירעון הופיע ראשון בEG

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ;  אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ;  כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי (שמות כב, כד-כו)"

בעבר, לאורך שנים ניתנה הגנה על בית מגורים באמצעות חוק הגנת הדייר, כך שבמידה ואחד מבעלי הדירה נקלע לחובות ונכנס להליך פשיטת רגל החייב ובני ביתו נחשבו לדייר מוגן. אך, כיום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 שנכנס לתוקף ב- 15.9.2019 (המחליף את פקודת פשיטת הרגל) ביטל הגנה זו וניתן שיקול דעת לבית המשפט בעניין מימוש בית המגורים להעשרת קופת הנשייה.

למעשה, ביטול ההגנה מעניק לבית המשפט האפשרות, לאחר הפעלת שיקול דעת קפדני, ושמיעת דעתם של החייב והנושים בטרם יורה למכור את הזכות במקרקעין לצד ג' ולהשתמש בתמורה שתתקבל  לצורך כיסוי החובות. 

לנאמן בהליכי חדל"פ מוקנית הסמכות לפנות לביהמ"ש בבקשת מכירת בית מגורים ולכיסוי החובות 

ביהמ"ש מחויב בטרם אישור המכירה לקיים דיון במהלכו יישמעו טענותיהם של החייב והנושים.

לפי סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ביהמ"ש לא יאשר מכירת הדירה אלא אם מצא כי התקיימו התנאים הבאים: 

• התועלת שתצמח לנושים ממכירת הבית גוברת על הנזק שייגרם לחייב ובני משפחתו לנוכח גילם, מצבם הבריאותי והנסיבות האישיות. 
• אין אפשרות סבירה אחרת לפירעון החוב שפוגעת פחות בחייב. 
• לחייב ובני משפחתו יימצא מקום דיור חלופי באזור מגוריהם התואם את צורכיהם או שהועמד לרשותם סידור חלוף, קר, דירת מגורים חלופית סבירה לפי צורכיהם ולתקופה אשר תיקבע ע"י ביהמ"ש.    

יודגש כי על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות מקרקעין לא יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

לכן, פעמים רבות כאשר עומד עניין בית המגורים על הפרק בבחינת החובות והזכויות של החייב קיימת חשיבות מכרעת בצומת קבלת ההחלטות ע"י בדיקה כוללת של כל נכסי החייב, בירור מעמיק עמו ובני משפחתו ולצורך מתן פתרונות יצירתיים וזאת על מנת להקטין הסיכונים הכרוכים בניהול מעין זה ע"י עו"ד בעל ניסיון בייצוג בביהמ"ש שעשויים להביא את החייב ל"חוף מבטחים" תוך הגנה על בית המגורים במינימום נזקים. 

אם נקלעתם לחובות ואתם מעוניינים לדעת האם דירת המגורים שלכם מוגנת בעת הליכי חדלות פירעון, אשמח לעמוד לרשותכם וללוות אתכם לאורך ההליך כולו.

עו"ד אליהו גבריאל – www.gavriellaw.co.il

054-450-0750

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב במרץ  2021 

הפוסט מעמדה של דירת מגורים בעת הליך חדלות פירעון. הופיע ראשון בEG

בחלק מהמקרים, ישראלים המתגוררים בחו"ל יודעים כי קיימים לחובתם מס' תיקי הוצל"פ בארץ וחוששים שמא יוודע למי מהזוכים כי הוא נמצא בארץ הוא יגיש מייד בקשה לצו עיכוב יציאה מארץ נגדו ולפיכך, חוששים להגיע ארצה. 

חשש נוסף, קיים בקרב ציבור חייבי המזונות אשר כתוצאה מפחד הליכי גבייה בישראל, בוחרים לעבור למדינה זרה אך המחיר האישי והמשפחתי שהם משלמים הוא גבוה מאוד ולאין שיעור. 

לעיתים קיים חוב אשר מצוי בבית המשפט מבלי שלחייב יש ידיעה על כך והזוכה מקבל פס"ד בהיעדר הגנה ומכח זאת הוא פותח תיק בהוצאה לפועל כנגד החייב ומבלי שזה יודע על קיומו. 

במקרים אחרים, חייבים המותירים אחריהם שובל של חובות ונושים רבים ומפחד כי יינקטו נגדם הליכי הוצל"פ והם בוחרים להימלט לחו"ל עד יעבור זעם…

בפועל החובות לא נמחקים מעצמם וקיימים זוכים רבים הפועלים ללא ליאות לגביית הכספים.  

לפי סע' 101 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 אשר נכנס לתוקף ב15.9.2019 ובא במקום פקודת פשיטת הרגל (חוק פשיטת רגלהקודם) נקבע כי הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד- קרי, לא תאגיד(חברה) לא יינקטו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד(חייב)אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: 

1. מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים  שקדמו למועד האמור, הוא בישראל. 
2. במועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים יש לחייב נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. 

יושם לב כי סעיף 102 לחוק חדלות פירעון מאפשר ל-3 גורמים להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים נגד חייב: היחיד(החייב), הזוכה, היועץ המשפטי לממשלה. 

בפועל, ניתן להתמודד עם סיטואציות המורכבות לעיל בצורה מקצועית ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד ע"י מחיקת חובות רבים כאשר למעשה סל האפשרויות הוא רחב מאוד, דבר המותיר קרקע נוחה ליצירתיות שבה שני הצדדים ייצאו נשכרים. 

במקרים רבים ניתן להגיע להסדרים מהירים מול הנושים על דרך של תשלום חובות מופחת מבלי להזדקק להליכים משפטיים של חדלות פירעון וזוהי הדרך המהירה והיעילה לצאת ממעגל החובות ולשוב ארצה ולחיות בה ללא מגבלות.

יתרון נוסף, חייב המתגורר בחו"ל יכול לנהל מו"מ ללא חשש כי שכרו או הכנסתו בחו"ל תעוקל ו/או יינקטו כנגדו הליכים מאחר והסיכויים לכך שואפים לאפס(אם כי גם זה קורה במקרים מסויימים) דבר שנותן להם יתרון ושקט נפשי להגיע להסדר מול הנושה.

אז מה עושים? 

פונים לעורך דין בישראל המתעסק בתחום הוצאה לפועל וחדלות פירעון והוא מקבל מהחייב פרטים ראשוניים כמו היקף החובות, שמות הזוכים וכיוצ"ב וכן צילום דרכון ישראלי ותעודת זיהוי ויפוי כחב ואמצעותם הוא פועל בשמו של החייב ומבצע בדיקה מעמיקה אודות נכסים בישראל.     

לאחר קבלת מידע מיקף אודות החובות וכן הנכסים של החייב ישראל(במידה ונותר מהם משהו) ולימוד התיק על בוריו, אזי ניתן לפנות לזוכים ולהגיע עמם להסדרים נוחים תוך הפחתה משמעותית של החובות.  

כמובן, שהסדרי החוב נעשים מול הנושים הרבים במקביל ובתיאום ובשקיפות עם החייב ו/או מי מטעמו, ובתוך מסגרת האפשרויות שלו ותוך ביצוע חקירה מדויקת ונכונה ובהתאם לעיקרון שהסכומים המועברים לזוכים מותאמים ליכולות החייב באופן שיעמוד בהם ולא חלילה להכשילו. 

ניהול נכון, מהיר ואסטרטגי של המשבר, בדיקה מקיפה, ניצול נכון ומדוייק של הנתונים של החייב הן השליליים והן החיוביים עשויים להביא לסיום את מעגל החובות הבלתי נגמר ולאפשר את הגעתו ארצה ללא מגבלה. 

חשוב מאוד לפעול במהירות ולהיעזר בעו"ד המתמחה בהוצאה לפועל וחדלות פירעון ובמטרה לסייע לחייב ובני משפחתו להתמודד מול הנושים השונים בדרך הטובה ויעילה והמיטבית ביותר. אם גם אתם ניצבים בפני מצוקה מול הנושים  אני כאן למענכם, 

מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה ואשמח ללוות אתכם יד ביד,

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

המאמר לעיל מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019  ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביולי 2021 

הפוסט חייב בחדלות פירעון המתגורר בחו"ל הופיע ראשון בEG

כיום ישנם עשרות אלפי אנשים המקבלים דמי אבטלה, המדינה מעניקה להם "רשת ביטחון" ע"י אפשרות לקבל את קצבתם.  אך בסוף יוני 2020 אמורה לפוג תוקפה של ההארכה הגורפת לדמי האבטלה בעקבות משבר הקורונה ואז תתגלה המציאות העגומה ממנה כולם חוששים.

קיימת הערכה בקרב מומחים בחדלות פירעון כי ברגע שהמדינה תפסיק לתת את רשת הביטחון, אזי אלפי אנשים לא יוכלו לשלם את חובותיהם ואת התחייבויותיהם ולרבות: את דמי השכירות או החזרי משכנתא, את ההלוואות שנטלו מבנקים/ חברות האשראי או מגופים אחרים וכיוצ"ב, וכך בהיעדר הכנסות, "בור החובות" ילך ויגדל.

אמנם קיימת ציפייה שהממשלה תחוקק חוקים הבאים לטובת החייבים ואולם בהסתמך על ניסיון העבר, הממשלה אינה ממהרת לפגוע בזכות הקניין של הנושים/ זוכים וביניהם היא עצמה כ"נושה הגדולה במדינה" ומחליטה בד"כ על דחיית התשלומים ו/או לפריסת רחבה יותר בזמן של החובות ועוד "טריקים" כאלו ואחרים, ובסופו של דבר, החובות "לא נעלמים מעצמם" ויש להתמודד עמם.   

ההערכה בקרב מומחים, שתהיה הצפה של תיקי הוצאה לפועל ומהלכים של חדלות פירעון, עד כדי כך שהמערכת המשפטית תישא בנטל עצום.

מניסיוני, אדם הנקלע לחובות, פעמים רבות, נכנס למרה שחורה ואינו מתפקד למען הגדלת הכנסותיו ומכאן עלול להידרדר ליצירת חובות נוספים ויש לעצור זאת בהקדם, בדיוק כפי שצריך לעצור מחלה( להבדיל אלפי הבדלות) 

לכן, מומלץ להקדים "רפואה למכה"  ולהגיע לקבלת יעוץ משפטי כיצד להתנהל נכון במצב של חדלות פירעון ומצוקה כלכלית ותקופת הקורונה כעת מאפשרת להגיע לפתרונות יצירתיים  ובהתאמה אישית ומונעת הגעה "אל פי התהום" ועשויה להוות מנוע צמיחה עתידי. 

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל – www.gavriellaw.co.il

054-450-0750

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ- 15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב באפריל  2021 

הפוסט חדלת פרעון פוסט קורונה הופיע ראשון בEG

נקודת המוצא של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח -2018 החדש(פשיטת רגל) הוא שהחייב העצמאי/בעל העסק נכשל בניהול הכלכלי ולכן הוא מנוע להמשיך בדרך שכבר נכשל, מבחינת אין חוזרים על אותה טעות פעמיים.      

תקופת ביניים שחלה בין מועד פתיחת הליך חדלות הפירעון ועד לקבלת צו שיקום כלכלי, קריטית מאוד לקבלת ההפטר המיוחל(ראה מאמר נפרד בעניין הפטר) ובה נעשות פעולות ובדיקות רבות בכדי להגיע לקו הסיום ולאפשר לו לעמוד בתוכנית לשיקום כלכלי כדי שייצא לדרך חדשה.   

בתקופת ביניים חלות על היחיד הגבלות: הגבלה או החזקה של דרכון ישראלי, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי  למעט כרטיס חיוב מיידי(דביט) , הגבלה על הקמת תאגיד או השתתפות שיש בה בכדי לפגוע בנושים או בצד ג'.    

כעו"ד המייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון אני מייעץ לא פעם, להפוך להיות לשכירים ולפחות לתקופת חדלות הפירעון וזאת בכדי להראות למערכת ולנושים כי הם תיקנו את דרכיהם, הבינו את טעותם ועל מנת להשתקם ולשוב במהירות ככל האפשר חזרה למרקם החיים הכלכליים. 

ואולם לא אחת אני נתקבל בחייבים אשר "מתעקשים" וכל אחד מסיבותיו הוא, להמשיך להפעיל את עסקם חרף המגבלות הרבות. 

למי מוקנית הסמכות בבקשת החייב להפעלת עסק? 

הממונה על חדלות פירעון הוא המוסמך לדון בבקשת החייב להפעלת העסק בתקופת הביניים ובתנאים הבאים: 

• הממונה שוכנע כי הפעלת העסק לא תיפגע בשיקום הכלכלי של היחיד (חייב) או בנושים שלו. 
• הממונה רשאי להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלת העסק כדי להבטיח את עניינם של הנושים. 
• הממונה אף רשאי להורות כי הפעלת העסק בתקופת הבינים תהיה בידי הנאמן או מי מטעמו גם ללא הסכמת היחיד(חייב) וזאת אם שוכנע כי הפעלת העסק תשיא את כספים למען שיעור פירעון החובות לנושים.  
• במידה והחייב אם קיבל רשות להפעלת עסק במהלך חדלות פירעון הוא כפוף עדיין לתוצאות בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ובהתאם לחוק

יודגש כי דרוש ניסיון משפטי ומקצועי רחב בתחום זה על מנת להתמודד עם האתגר המשפטי במצב הבעייתי הנ"ל שכן מעבר להבנה בדיני חדלות פירעון נדרשת הבנה גם בתחומי משפט אזרחי ומסחרי וכל המתלווה לכך ולפיכך ועל מנת לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים

בברכה,

עו"ד אליהו גבריאל

054-450-0750

אתר: www.gavriellaw.co.il

מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום   

המאמר נכתב ביולי 2021 

הפוסט הפעלת עסק חייב בהליך חדלות פירעון הופיע ראשון בEG