במסגרת הליך חדלות פירעון, מוצאים עצמם חייבים- גברים רבים מול חובות בגין אי תשלום דמי מזונות.
החיוב בגין דמי המזונות הוא בהתבסס על פס"ד של ערכאה מוסמכת, קרי, ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני/דתי ומתייחס גם לגבי החלטה על מזונות זמניים.
בפועל מדובר על חיוב לתשלום דמי מזונות חודשים שוטפים המועברים לזכאי המזונות, קרי, גרושתו של החייב עבור ילדיהם המשותפים.
בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (החוק החדש) שנכנס לתוקף ב 15.9.2019 עם מתן צו פתיחת הליכים על הממונה מוטל להורות כי אדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו מעת לעת מתוך הכנסתו של היחיד/חייב או מכל מקור אחר או מתוך קופת הנשייה וזאת עד להכרעת ביהמ"ש בעניין זה.
חוק חדלות פירעון אף מורה לנאמן בחדלות פירעון לפנות עם מינויו לביהמ"ש בבקשה שיורה על הקצבה לזכאי מזונות עד לסיום תקופת התשלומים או עד למועד ההפטר לאלתר בצו לשיקום כלכלי, לפי העניין.
האם חוב מזונות עפ"י החלטה למזונות זמניים של ערכאה מוסמכת תקף בהליכי חדלות פירעון?
לפי עמדת הממונה על חדלות פירעון, יש לפרש את הוראות החוק גם לגבי חיוב מכוח החלטה על מזונות זמניים ושזמן פירעונו חל לאחר צו פתיחת הליכים, כאילו היה פס"ד לדמי מזונות.
מהם השיקולים של הממונה על חדלות פירעון בבואו לגבש החלטה להקצבה לזכאי מזונות?
חוק חדלות פירעון קובע כי סכום ההקצבה לזכאי מזונות יהיה בגובה הסכום אשר שולם לזכאי מזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו.
הממונה, יוצא מנקודת הנחה כי הערכאה המוסמכת כבר הגיעה לפס"ד ולאחר ששמעה את טענות הצדדים והובאו בפניה מסמכים וראיות שבסופם הגיעה לפס"ד.
חרף זאת, לא אחת אנו נתקלים במצבים בהם נקבעו דמי מזונות גבוהים שאינם עולים בקנה אחד עם היכולות הכלכליות של היחיד/חייב ולכן, הממונה ובהתאם למידע המצוי אצלו מסמכותו להורות על הקצבת דמי מזונות, קרי, סכום קצוב לזכאי מזונות תוך התאמה למצבו הכלכלי של החייב, איזון בין זכויות הזכאי למזונות לבין זכויות הנושים האחרים בהליכי חדלות פירעון.
לפי חוק חדלות פירעון, לממונה אין סמכות להגדיל את סכום דמי המזונות החודשי אלא רק להפחית את הסכום שנקבע עפ"י ערכאה מוסמכת.
במידה והממונה סובר כי יש הצדקה להפחית את הסכום שנפסק לטובת זכאי המזונות לפי פס"ד לא יפחת הסכום שיקציב הממונה לזכאי מזונות מסך 1500 ₪ לילד וזאת עד 4 ילדים למשפחה ומסך של 1300 ₪ לכל ילד נוסף.
הממונה רשאי להורות על הקצבה לזכאי מזונות גם אם לאחר ההקצבה דמי המחייה שיישארו בידי החייב לפי סעיף 156 לחוק יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.
יודגש כי דרוש ניסיון משפטי ומקצועי רחב בתחום זה על מנת להתמודד עם האתגר המשפטי במצב הבעייתי ולפיכך אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים
בברכה,
עו"ד אליהו גבריאל
054-450-0750
אתר: www.gavriellaw.co.il
מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
המאמר נכתב בספטמבר 2021
