לאחר הגשת בקשה לחדלות פירעון לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמצוי תחת סמכות כונס הנכסים הרשמי( מטעם המדינה) החייב ממתין לקבל צו לפתיחת הליכים ובו הוראות לתקופת ביניים עד מתן צו לשיקום כלכלי.
בהתאם לסעיף 154(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, הממונה יגיש לביהמ"ש הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד וזאת בתוך 60 ימים מהמועד שהנאמן מסר לו את דוח ממצאי הבדיקה
לאחר הגשת הצעת הממונה, קרי ,הצעה לתוכנית שיקום כלכלי של היחיד ולאחר שהתקיים דיון ביהמ"ש יקבע בהקדם האפשרי באמצעות "צו שיקום כלכלי", קרי, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
אילו עניינים נכללים במסגרת צו שיקום כלכלי?
- חובת תשלומים החודשיים ע"י היחיד ולרבות גובהן והתקופה, למעט באם יתקיימו תנאים להפטר לאלתר. (ראה מאמר נפרד)
- אילו נכסים יכללו במסגרת קופת הנשייה
- אופן מימוש נכסי קופת הנשייה
- עניין ההגבלות( צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיס אשראי, איסור הקמת חברה/תאגיד וכיוצ"ב.
- תכנית להכשרה כלכלית נכונה וזאת בכפוף לביהמ"ש ובאשר לנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות פירעון והאם ההכשרה הכלכלית תסייע לשיקומו הכלכלי של היחיד.
מהו דמי המחייה של היחיד לפי חוק חדלות פירעון?
זה הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם תלויה ביחיד( בד"כ ילדים ו/או אישה) להוצאות מחייה הבסיסיות לשם מחייה בכבוד ובהתחשב בהכנסתו של בן הזוג של היחיד וילדיו שפרנסתם תלויה ביחיד. דמי המחייה יחושבו על בסיס כללי המחייה בכבוד שקבע השר והתאמתם לנסיבות האישיות של היחיד.
חובת התשלומים וגובהם?
ביהמ"ש יטיל על היחיד חובת תשלומים שייכנס לקופת הנשייה לפי הקריטריונים הבאים:
- גובה התשלום החודשי ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד ולאחר שהופחתו ממנו דמי המחייה.
- במקרה ומדובר בתשלום עונשי, משמע תשלום עקב מעשה פלילי ואשר ההפטר לא חל עליו ביהמ"ש רשאי לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר ההשתכרות של היחיד גם אם הסכום שיישאר בידיו עולה על דמי המחייה וזאת במטרה לעודד אותו להגדיל את הכנסותיו.
מהי תקופת התשלומים ?
לפי חוק חדלות פירעון, תקופת התשלומים תהיה 3 שנים ממועד הצו לשיקום כלכלי.
חרף האמור לעיל, ביהמ"ש רשאי לקבוע בצו שיקום כלכלי תקופת תשלומים תקופת תשלומים קצרה וזאת לפי נימוקים מיוחדים ונסיבות אישיות.
באילו מקרים צו התשלומים יוארך מעבר ל3 שנים?
במידה ויתברר כי במהלך הליך חדלות הפירעון היחיד ביצע אחד ממעשים הבאים:
- נהג בחוסר תום לב וניצל לרעה את הליך החדל"פ.
- לא שיתף את הנאמן ואת הממונה.
- הפר את ההגבלות שהוטלו באופן שיש בו בכדי לפגוע הליך חדלות פירעון.
- החוב שנוצר הוא תוצאה של התחייבות או התקשרות בעסקה בהיקף משמעותי ובזמן שידע שקיים סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו או החוב נוצר עקב הזנחה חמורה בניהול עניינים כלכליים שנעשתה בחוסר תום לב.
- יחיד אשר הורשע בפלילים בביהמ"ש אשר חייב אותו לשלם לקורבן עבירה סכום כספי כפיצוי או סבל שגרם לו.
- היחיד ביצע פעולה במטרה להעדיף נושה אחר , לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים.
- ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים 7 שנים שקדמו להליכי חדלות פירעון.
יודגש כי בנסיבות חמורות או במקרה שהיחיד נקט בחוסר תום לב מוחלט רשאי ביהמ"ש לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
על מנת לבדוק באם את /או אתה מתאימים להליך זה ולשמוע על יתרונות וחסרונות והאם ההליך אינו נוגד ולא פוגע בעניינים אחרים ואינטרסים עליהם תרצו לשמור, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי, אשמח ללוות ולהביא אתכם לחוף מבטחים
בברכה,
עו"ד אליהו גבריאל
054-450-0750
אתר: www.gavriellaw.co.il
מאמר זה מתייחס להליכים שנפתחו החל מ15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
המאמר נכתב ביוני 2021
