הליך חדלות פירעון(פשיטת רגל) בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח- 2018 מהווה הפתרון האחרון לאדם (יחיד) שחייב כספים רבים לנושים ואינו יכול להחזירם במועד או התחייבויותיו עולות על שווי הנכסים שלו.
בפועל, בד"כ החייב איבד במהלך הדרך את כל נכסיו בשל חובותיו הרבים ומוצא עצמו חסר אונים עם הליכי גבייה אגרסיביים שננקטו ע"י נושים רבים הדורשים את כספם.
מטרת הליך חדלות פירעון היא מצד אחד לרכז את כל הנכסים השייכים לחייב/יחיד ולנסות לממש אותם על מנת לקבל תמורה מירבית ולרבות התשלום החודשי אשר תחולק בין הנושים השונים כפוף להגשת תביעות חוב ומצד שני לאפשר לחייב/יחיד אפשרות להשתקם ע"י מתן תכנית כלכלית ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולחזור למרקם החיים הכלכליים.
למעשה, במסגרת הליך חדלות הפירעון, השליטה בנכסים של החייב עוברת לניהול הבלעדי של הנאמן, דבר שלעיתים אינו מקובל בקרב חייבים רבים המנסים לא אחת להבריח נכסים בדרכים יצירתיות.
אילו חובות על חייב/יחיד ?
הליך חדלות הפירעון מטיל על היחיד(חייב) את החובה לפרט בפני הממונה על חדלות הפירעון והנאמן את כל נכסיו, רשימת הנושים שלו והתחייבויותיו ופירוט החובות וכן את יכולותיו הכלכליות וכמו גם הוצאותיו.
כן היחיד (החייב) מחויב בחובת התייצבות לחקירה בפני הממונה על חדלות פירעון והנאמן וביהמ"ש.
באילו כלים ניתן להתמודד עם הברחת נכסים?
סעיף 142 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מטיל הגבלות: הגבלה מקבלת דרכון, עיכוב יצאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי , התשמ"א 1981, הגבלה משימוש בכרטיס אשראי למעט כרטיס חיוב מיידי, הגבלה אודות השתתפות או הקמת חברה(תאגיד) במידה ויוכח כי הדבר יפגע בזכויות צד ג'.
סע' 220 (א) לחוק חדלות פירעון מקנה לביהמ"ש את הסמכות להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים שבשלה נגרע נכסי מנכסי קופת הנשייה ובהתקיים התנאים הבאים:
- הפעולה נעשתה ללא תמורה או בתמורה לא הולמת.
- הפעולה נעשתה שנתיים לפני הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים או במקרה בפעולה לטובת קרוב ארבע שנים לפני מועד צו פתיחת הליכים.
- במועד בפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שהפעולה שביצע הביא אותו לחדלות פירעון.
לפי סע' 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ביהמ"ש רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מהנושים גם אם במועד הפעולה היחיד לא היה בחדלות פירעון ובלבד שבמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה 7 שנים לפי מועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו. החוק מקנה לביהמ"ש את הסמכות בטרם יורה על ביטול פעולה להברחת נכסים, לבדוק האם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.
בברכה,
עו"ד אליהו גבריאל – www.gavriellaw.co.il
054-450-0750
המאמר מתייחס להליכים שנפתחו החל מ 15.9.2019 ומהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
המאמר נכתב ביוני 2021
