עגינות וסרבנות גט

במאמר זה נתייחס ליהודים בדתם שבה בעיית העגינות הינה יחודית .

למי נתונה הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין?

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג- 1953 מקנה לבית הדין הרבני את הסמכות היחודית לדון בגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה מכאן שלביהמ"ש האזרחי- ביהמ"ש לענייני משפחה אין כל סמכות לדון בענייני נישואין או גירושין. יודגש כי ביה"ד הרבני בבואו לדון בענייני גירושין יעשה זאת עפ"י הדין הדתי, קרי עפ"י דין תורה.

מהו גט?

קשר הנישואין בהלכה היהודית נחשב למקודש החל מהרגע שהאיש קידש את האישה ומכאן הופכים לנשואים ומרגע שקשר הנישואין מתפרק נדרש גט.

מהו גט כשר?

בית הדין הרבני בבואו להכריע בעניין פקיעת הנישואין חייב לוודא כי האיש נותן הגט עושה זאת מתוך רצון חופשי וללא כפייה ו/או התנייה כלשהי, דהיינו הגט צריך להיות "כשר".

בעבר, מצאה עצמה האישה במצב נחות מול הגבר שכן לפי ההלכה היהודית הגבר בכפוף לתנאים ולהיתר מיוחד של ביה"ד הרבני יכול לשאת אישה אחרת נוספת. אל מול סיטואציה זאת יצאה תקנת חכמים מאת רבנו גרשום מאור הגולה ומגדולי חכמי ישראל ואשכנאז והקרויה "חרם דרבנו גרשום" אשר קבע שהעובר על אחד מהאיסורים צפוי לענישה באמצעות חרם של הקהילה, איסור ריבוי נשים וכן איסור גירושין בניגוד לרצונה של האישה. מכאן המצב המשפטי הנהוג לגבי יהודים בישראל הוא כי הגירושין חייבים להיעשות בהסכמה הדדית של הצדדים.
בנוסף, יש לציין כי נישואין של נשים או גברים של עם יותר מבן או בת זוג אחת, הינו בגדר עבירה פלילה לפי חוק העונשין תשל"ז- 1977.

מהו גט מעושה?

גט מעושה משמעותו גט שכפו את הבעל לתתו לאישה, ההלכה קובעת כי אין אדם מגרש את האישה אלא מתוך רצונו ואי לכך גט מעושה שניתן בכפייה, הינו גט פסול ולכן בתי הדין הרבניים נזהרים לא אחת שמא הגט שניתן הינו גט מעושה.

מהו גט לחומרא?

לעיתים בני זוג יהודים שנישאו כדת ומעוניינים להתגרש ובהתקיים נסיבות מסוימות עולה הספק בנוגע לנישואיהם ו/או טיב הקשר ביניהם והם נחשבים לנשואים בספק ואולם אין בכך בכדי לפטור אותם מהליך הגירושין בבית הדין הרבני אבל הם יזדקקו ל"גט לחומרא", כלומר, גט על דרך ההחמרה.

האם ניתן לפתור מראש את בעיית סרבנות למתן הגט?

ישנה דעה הגורסת כי ניתן להפחית את מס' סרבני הגט ע"י עריכת הסכם ממוני שיענה על דרישות הדין הדתי והדין האזרחי לפני הנישואין שמטרתו להביא להפחתת המקרים בהם אדם יגיע לידי סירוב גט

מהי עגינות?

ישנם מס' סיבות המביאות בד"כ למצב של עגינות:

סרבנות גט– זהו מצב בו האישה מעוניינת להתגרש מבעלה על מנת להינשא לגבר אחר אך בעלה אינו רוצה להעניק לה גט וההיפך אישה שהיא סרבנית גט.

עגינות מכל אסון– במקרה זה אין מדובר בסרבנות אלא במצב בו למשל: בעל שנעדר ממלחמה והאישה אינה יודעת אם חי הוא או מת? למשל, הבעל היה ימאי בספינה שטבעה בלב ים וכיוצ"ב.

עגינות מכורח מצב רפואי– במשך הזמן התפתחה עגינות למצבים נוספים של מצב בריאותי שאינו מאפשר התרת הנישואין כמו מחלה, אי שפיות, אדם המצוי במצב של תרדמת וכיוצ"ב.

ייבום וחליצה– עפ"י ההלכה היהודית במקרה שבו בעל נפטר ולא הותיר אחריו ילדים, אזי אמור אחיו של הבעל הנפטר להינשא לאלמנה, דהיינו לבצע ייבום. עם זאת ניתנת האפשרות בידי האישה לפנות לבית הדין בבקשה לפטור אותה מהייבום ושיקול הדעת נתון בידי דייני בית הדין אם כי קיימת מחלוקת בקרב הפוסקים אם בית הדין יכול לכפות על האח לבצע חליצה. ההלכה היהודית מאפשרת במצב בו האח לא יכול או לא רוצה לבצע ייבום אזי עליו לבצע טקס חליצה לאלמנה וכך מוציאה מעגינותה.

כיצד בית הדין הרבני מתמודד עם תופעת סרבנות הגט?

בתי הדין הרבניים כאמור אינם מאפשרים נישואין לנשים וגברים שנמצאים בעגינות ואולם הם עומדים לצידם ומנסים לסייע להם ומערכת בתי הדין משתמשת במס' אמצעים לצורך כך.

כך למשל, מערכת בתי הדין שוכרת שירותי משרדי חקירות פרטיים בארץ ובעולם על מנת לקבל מידע בדבר איתורו של המעגן, לאחר איתורו נשלחים אליו שליחים מטעם בית הדין על מנת לשכנעו להעניק את הגט בהסכמה.

בנוסף, חוק בתי דין דתיים(קיום פס"ד של גירושין) התשנ"ה-1995 רשאי בית הדין הרבני להטיל מס' סנקציות בצו הגבלה כנגד סרבני גט לפגוע בחלק או בכל זכויות המפורטות להלן:

1. צו קבוע לעיכוב יציאה מהארץ.
2. צו למניעת קבלת דרכון, להחזיק בו או להאריך תוקפו בהתאם לחוק.
3. צו למניעת קבלת, חידוש והחזקת רישיון נהיגה.
4. צו למניעת פתיחת או החזקת חשבון בנק, הגדרתה כלקוחה מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981.
5. צו למניעת עבודתה במקצוע שהעיסוק בו מוסדר עפ"י דין- למשל עו"ד.
6. צו האוסר על מינוי, בחירה או עבודה במשרה בגוף מבוקר עפ"י חוק מבקר המדינה.
7. בית הדין רשאי להורות על מאסר כפייה של סרבן הגט שסירב לציית לפס"ד המורה לו לעשות
כן ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים עם אפשרות להאריך תקופת מאסר עד לא יותר מ-10 שנים.
8. עיקול על גמלה או קיצבה.
9. תפיסת נכסי סרבן הגט.
10. עיכוב ושלילת קצבה או גמלה המגיעה לסרבן הגט.

מהם הסנקציות הנוספות כנגד סרבני מתן הגט?

מזונות מעוכבת מחמתו
המדובר במזונות "עונשיים" הנפסקים לטובת אישה גם אם היא עובדת ומשתכרת לעצמה וזאת בכפוף לכך שבית הדין הרבני קבע שעל הבעל לגרש את האישה והוא לעומת זאת מסרב לעשות זאת ולשחררה. את התביעה למזונות מעוכבת ניתן להגיש לבית דין רבני או ביהמ"ש למשפחה.

סנקציות הלכתיות/חברתיות
עפ"י ההלכה ניתן להפעיל שורה של סנקציות הלכתיות/חברתיות כנגד הבעל סרבן הגט הכוללות נידוי חברתי של הסרבן וקרויות "הרחקות דרבנו תם" לרבות: איסור על עלייה לתורה, איסור צירופו למניין, איסור לימוד תורה עימו, מילת בניו, קבירתו בקבר ישראל ושאר איסורים. לדעת רוב הפוסקים מדובר בהרחקות המופנות אל הציבור ומשמעותה שהציבור לא יעשה טובה עם הבעל ע"י התרחקות ממנו ולאו דווקא חרם המופנה אל הסרבן עצמו. הרחקות דרבנו תם לא הופעלו כדבר שבשיגרה אלא רק במקרים המתאימים.

תביעות נזיקיות כנגד הבעל הסרבן

ניתן להגיש תביעות נזיקין מכח ההלכה הפסוקה לפיה סרבנות גט הינה עוולת רשלנות עפ"י פקודת הנזיקין וכן הפרת חובה חקוקה וקיימות מס' דוגמאות בהם חוייבו סרבני גט בתשלום פיצויים.

התחיל בכך כב' השופט מנחם הכהן מביהמ"ש לענייני משפחה בי-ם קבע בתמ"ש 19270/03 כ.ש. נ' כ.פ. בפסיקה ראשונית כי בעל שסירב לתת לאשתו גט במשך 12 שנה ישלם לה פיצויים בסך של 425,000 ₪ ועם הזמן נוספו פס"ד בהם נקבעו פיצויים כספיים גבוהים כנגד סרבני גט.

מהם הסנקציות כנגד סרבן גט המצוי במאסר או במעצר?

במידה וסרבן הגט שניתנו כנגדו צווי הגבלה כאמור לעיל ואולם בהיותו אסיר או עציר אינם משפיעים עליו אזי מכאן ניתן עפ"י חוק בתי דין דתיים(קיום פס"ד של גירושין) התשנ"ה-1995 להטיל עליו הסנקציות הבאות:

1. איסור לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר.
2. איסור לקבל ולשלוח מכתבים, למעט מסמכים משפטיים מב"כ ו/או מטוען רבני וכן למבקר המדינה.
3. לקבל מבקרים פרט לאנשים המפורטים להלן: עו"ד, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, ילדיו הקטינים שביהמ"ש או בית מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם. במקרה ששירות בתי הסוהר או מפקד בית המעצר שוכנעו שיש להתיר ביקור של אדם אצל הסרבן האסור/עצור בכדי לעזור בקיום פס"ד.
4. איסור על החזקה וקבלת חפצים אישיים ולמעט חפצים הנוגעים לשמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים בחקירתו או משפטו.
5. איסור לעבוד בעבודה שבעבורה הוא אמור לקבל שכר.
6. איסור על רכישת מצרכים בתוככי בית המעצר/סוהר למעט אלו הדרושים לשמירה על בריאותו.
7. איסור על שחרור על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סע' 2 או 3 לחוק שחרור על תנאי
ממאסר התשס"א- 2001 למעט שחרור בשל מחלה מתמדת.
8. איסור על שחרור מינהלי לפי פקודת בתי הסוהר.

9. בית הדין רשאי לקבוע שהאסיר/עציר יוחזק בבידוד לא יותר מ-14 ימים וכל עוד לא מילא אחר
פס"ד.

האם ניתן להגיש תביעה לפיצויים כנגד סרבן הגט אף לאחר מותו?

הסוגייה הגיעה לפתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר-סבא כב' השופט צבי ויצמן בתמ"ש 19480/05 קבע בפס"ד מאלף ועשיר במקורות כי עיזבון המנוח, דהיינו סרבן הגט ישלם לאישה מסורבת הגט במשך 20 שנים פיצויים בסך של 711,000 ₪.

האם ניתן לנקוט בסנקציה גם כנגד אישה סרבנית גט?

בעניין זה קבע ב 25.9.2008 בית הדין הרבני האזורי בחיפה בתיק 4687-68-1 במקרה שבו סרבנית גט, עו"ד במקצועה שסירבה להגיע לבית הדין הרבני על מנת לקבל את הגט מבעלה שורה של סנקציות לפי חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה- 1995 ולרבות: צו עיכוב יציאה מהארץ, צו מניעה מלקבל או לחדש או החזרת דרכון, צו מניעה בדבר קבלה או החזקת או חידוש רישיון נהיגה, צו מניעה בדבר פתיחה או החזקת חשבון בנק ומניעה מלמשוך צ'קים מהבנק והגדרתה כ"לקוחה מוגבלת מיוחד" וצו מניעה מלעסוק במקצועה כעורכת דין.

 

 

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום

אוקטובר 2017