בעידן הגלובלי הנוכחי בו קיימת התפתחות מואצת של הרשתות החברתיות באינטרנט וכן ניידות קלה יחסית מארץ לארץ, הגירה וכיוצ"ב אנו עדים לא אחת לנישואין ו/או יחסים בינאישיים בין בני זוג ממדינות שונות ברחבי הגלובוס.פועל יוצא מהעובדה הנ"ל הוא כי סוגיית חטיפת ילדים בידי בן משפחה או הורהו מגיעה לביהמ"ש לעיתים קרובות יותר בהשוואה לעבר.
בישראל, החוק הקובע לעניין חטיפת ילדים הינו "חוק אמנת האג(החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991" (להלן בקיצור: "חוק אמנת האג")
חוק אמנת האג חוקק על בסיס האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת בינלאומית של ילדים אשר נחתמה בהאג בתאריך 25.10.1980 (להלן:"האמנה")ובכפוף להסתייגויות כפי שנקבע בחוק אמנת האג.
האמנה נועדה להבטיח את החזרתם המיידית של הילדים אשר הורחקו שלא כדין מהמדינה בה התגוררו בקביעות או לא הוחזרו אליה וכן להבטיח שזכויות משמורת וביקור על פי דין יכובדו. האמנה כשמה כן היא עוסקת בהיבטים האזרחיים של חטיפת בינלאומית של ילדים ולא עוסקת בהיבט הפלילי. באמנה קיימים מס' חריגים לכלל הקבוע באמנה לפיה כל חטיפה של ילד שלא כדין מחייבת החזרתו ובכפוף לשיקול דעת ביהמ"ש.
במסגרת האמנה נקבע כי זו תחדל לחול לגבי ילד מעל גיל 16 שנה.
מה עושים כאשר מדובר בילד חטוף שגילו מעל 16 שנים?
עותרים לבג"צ בעתירת למתן "צו הביאס קורפוס" על מנת שזה יצווה על החזרתו ארצה.
בסיס האמנה הוא שיתוף פעולה הדדי ועזרה בין המדינות החתומות על האמנה, במסגרת האמנה נקבע כי כל מדינה החתומה על האמנה חייבת להקים רשות מרכזית על מנת להבטיח את החזרתו המיידית של הילד החטוף והשגת יתר היעדים של האמנה, בישראל נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יהווה הרשות המרכזית ובפועל עוסקת בך המחלקה הבינ"ל של משרד המשפטים.
סמכות עניינית
הסמכות העניינית לדון בסוגיית החזרת ילדים חטופים נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה עפ"י סעיף 1 (5) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 והן עפ"י חוק אמנת האג. בנוסף הסמכות של ביהמ"ש למשפחה לדון בהזרת ילדים חטופים מכח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 ובנוסף סעיף 76 לחוק הכשרות המשפטית והאפטרופסות קובע כי לבית משפט בישראל הסמכות לדון בעניינו של קטין בכל מקרה בו התעורר הצורך לכך בישראל.
סמכות המקומית
הסמכות המקומית לדון בתובענה להחזרת ילד חטוף נתונה בידי ביהמ"ש לענייני משפחה בתחום שיפוטו בו היה מצוי הילד ובאין ידיעה לגבי מקום הילד תוגש התביעה לביהמ"ש למשפחה בת"א.
האם חטיפת ילדים מהווה עבירה פלילית?
חוק העונשין התשל"ז -1977 קובע עונש של 10 שנות מאסר במקרה של עבירת חטיפה של אל מחוץ לגבולות המדינה.
האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
יוני 2017
