גירושין ברבנות

זוגות שמעוניינים להתגרש ומתלבטים היכן וכיצד להתחיל את ההליכים, האם להגיש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי אליו הם משתייכים.

בישראל קיימות 2 מערכות שיפוט מקבילות החולשות על תחום דיני המשפחה, האחת מערכת שיפוט דתית ובתי דין לכל עדה מוכרת, דהיינו, ליהודים- בתי הדין הרבניים, למוסלמים- בית הדין השרעי, לנוצרים- בית הדין לעדות הנוצריות , לדרוזים- בית הדין לעדה הדרוזית ועל פי הדין האישי של כל עדה ועדה והשנייה מערכת שיפוט אזרחית באמצעות בית משפט לענייני משפחה שהוקם מכח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995.

כאשר מדובר בבני זוג המשתייכים לאותה עדה אזי בענייני רכוש, משמורת מזונות וכו' הן למערכת השיפוט הדתית והן למערכת השיפוט האזרחית קיימת סמכות שיפוט מקבילה ובהתייחס לכך שכללי הסמכות המקבילה ותנאיה משתנים מעדה לעדה, בעוד שבענייני נישואין וגירושין קיימת סמכות שיפוט יחודית למערכת השיפוט הדתית.

במאמר זה נתייחס ליהודים בדתם.

עניינים המצויים בסמכות הייחודית של בית הדין הרבני

לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין רבניים(נישואין וגירושין), תשי"ג -1953 (להלן:"החשבד"ר") קובע כי בישראל, ענייני הנישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודית של בתי הדין רבניים, דהיינו, רק לבית הדין הסמכות לדון ולהכריע בנושאים אלו.

מדובר בתנאים מצטברים כך שבמידה ואחד מתנאיו אינו מתקיים נשללת סמכותו היחודית של בית הדין.

הליך הגירושין ברבנות

הליך הגירושין ברבנות יכול להיות קצר מאוד או ארוך מאוד והדבר תלוי בשאלה באם קיימת הסכמה הדדית להתגרש.

כאשר קיימת הסכמה לגירושין, בני הזוג מגיעים לרוב עם הסכם גירושין אשר קיבל תוקף בבית המשפט לענייני משפחה והליך הגירושין ברבנות קצר למדיי.

בהיעדר הסכמה להתגרש, כאשר אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש אזי הוא מגיש כתב תביעה לבית הדין ועליו לפרט את הנסיבות שהובילו אותו להתגרש ואילו כאשר הצד השני מסרב ואינו מעוניין בגט אזי ההליך הופך לארוך יותר.

 מהם עילות הגירושין האפשריות בבית הדין הרבני?

עילות הגירושין בבית הדין הרבני כולל מגוונות ומשתנות כמובן ממקרה למקרה בהבדלים בין המינים:

1. היעדר סיכוי לשלום בית .

2. האישה עקרה.

3. אימפוטנציה של הבעל.

4. סירוב לקיום יחסי מין.

5. מאיס עליי.

6. אי יכולת לפרנס את האישה.

7. מומים שלא נודעו לפני הנישואין.

8. בגידה

9. הימורים.

10. התמכרות לאלכוהול.

11. נישואין שמלכתחילה אסורים, למשל: כהן עם גרושה.

12. אלימות פיזית או נפשית.

13. מעבר בכוונה על המצוות.

האם ניתן להגיש לבית הדין הרבני בנוסף לתביעה לגירושין תביעה בענייני רכוש, משמורת ילדים ומזונות?

ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעה לגירושין שבה כרוכים גם ענייני חלוקת הרכוש, מדור ומזונות ומשמורת ילדים, זמני שהייה ואולם הדבר נבחן בעיני בית הדין ב3 תנאים עיקריים, האם התביעה לגירושין הינה כנה? האם התביעה כרוכה כדין? והאם הכריכה הינה כנה? במידה ותנאים אלו אינם מתקיימים אזי הסמכות השיפוטית לדון בנושאים אלו עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.

חוק להסדר התדיינות משפטית בבית הדין הרבני

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה(הוראת שעה) תשע"ה-2014 נכנס לתוקף ביום 17.7.2016 ופועל במתכונת הוראת שעה למשך 3 שנים ומטרתו לסייע לבני הזוג ולידיהם ליישב סכסוך משפחתי בדרכי שלום והסכמה על מנת לצמצם ככל שניתן התדיינות משפטית ובהתאם לעיקרון טובת הילד.

ניתן לפתוח תיק בבית הדין הרבני לפי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה והפגישות נערכות ביחידות הסיוע המצויה בבית הדין הרבני וחלה עליהם כללי חיסיון ואיסור פרסום.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אינו כופה את עצם הגישור או את יישוב הסכסוך אלא רק את קיומו של הליך במסגרתו הצדדים מקבלים מאנשי המקצוע אינפורמציה רחבה באשר להשלכות ההליך.

• באילו הליכים ניתן לפתוח תיק בבית הדין הרבני?
• אישור הסכם גירושין.
• תביעת גירושין.
• דמי מזונות
• החזקת ילדים, משמורת והסדרי ראייה.
• אישור נישואין וגירושין.
• חלוקת רכוש.
• צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
• צוואות וירושות.
• בירור יהדות.
• גיור.
• הקדשות.

שאלת מרוץ הסמכויות או בית הדין הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה?

קיימים הבדלים רבים בין פתיחת תיק גירושין בביה"ד הרבני לבין פתיחת תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. לכל אחת מערכאות אלו קיימים חסרונות ויתרונות, וכל מקרה ומקרה צריך להיבדק לגופו ולפי מפת האינטרסים שלו ועפ"י בדיקה מעמיקה ומקצועית המתמחה בתחום.

בג"צ פלמן קבע מס' קריטריונים שנבדקים למקרים בהם צדדים מגישים תביעות מקבילות לביה"ד הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה:

1. האם לכל אחת מהערכאות המשפטיות יש כוח להכריע בטענות המועלות כנגד סמכותה לדון בתביעה שבפניה.
2. בכדי למנוע "מרוץ החלטות" לצד "מרוץ סמכויות" אין לקבוע בצורה גורפת כי החלטה של ערכאה שהחליטה ראשונה בעניין הנדון תחייב בהכרח את הערכאה השנייה ובכך תמנע ממנה לדון בתביעה שלפניה.
3.  בשל עיקרון "הכיבוד הדדי" בין הערכאות המשפטיות ובהתקיים טעם מיוחד תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בסוגיה שמצויה בפניה למרות שהערכאה הראשונה כבר החליטה כי בסמכותה לדון בסוגיה הספציפית.
4.  המינוח "טעם מיוחד" אינה העובדה כי הערכאה השנייה סבורה כי הכרעתה של הערכאה הראשונה בעניין הסמכות שגויה.
5.  מהם "הטעמים המיוחדים"? שברגע שהם מתקיימים אזי נסוגה הערכאה השנייה מהחלטה של הערכאה הראשונה שהקדימה בהחלטה בשאלת הסמכות, למשל: במקרה של אי חוקיות ו/או פגם אחר הפוגע בסמכות או כאשר לא נערך דיון מקדים בעניין הסמכות.

 

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום

אוקטובר 2017