רוב המשפחות בישראל אשר מחזיקות בבעלותן דירת מגורים מבחינתם הדבר מהווה הנכס ה"כבד" ביותר מהבחינה כספית ואי לכך בסכסוכים רבים בתוך המשפחה דירת המגורים היא גולת הכותרת ומופיעה בווראציות שונות, כאשר כל מקרה נדון לגופו.
כאשר בני הזוג שנישואיהם "עלו על השרטון" מבקשים לדון מה ייעלה בגורל דירת המגורים המשותפת שלהם, הם נתקלים לא אחת בסירוב מצד אחד מבני הזוג לפעולה כלשהי, לדוגמא, כאשר מסכימים למכור את הבית ואולם אחד מבני הזוג אינו משתף פעולה עם פעולת המכירה ע"י סגירת הדירה בפני קונים פוטנציאליים או סירוב להצעות מחיר של קונים בתואנה שהמחיר נמוך מדיי ולא משקף את ערכו בשוק וכיוצ"ב ואלו רק חלק קטן מהדוגמאות הרבות הקיימות. מצב זה הינו בלתי נסבל בעבור בן הזוג שכן מעוניין להתחיל בפרק חדש בחייו וכן רוצה למכור את דירת המגורים לצורך כך.
אולם לפני שנמשיך, ראוי להדגיש כי חובת המדור הינה בגדר צרכים ההכרחיים ועל האב החובה לספק לילדיו צורך הכרחי זה.
על פירוק השיתוף בדירת המגורים חלים לא רק החוקים הקשורים בדיני משפחה אלא גם ובעיקר מערכות חוקים נוספות לרבות: בדיני מקרקעין לרבות זכות הקניין,דהיינו זכויות יסוד וכן מערכת חוקי הוצל"פ.
בהנחה שדירת המגורים נרכשה בתקופת נישואי בני הזוג אזי קובע סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 כך:
"עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג…"
מתי ניתן לבקש פירוק שיתוף?
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין , התשכ"ט-1969 (להלן:"חוק המקרקעין") קובע כך:
"37. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף."
מהם הדרכים בפירוק השיתוף?
בסעיפים 39 ו-40 לחוק המקרקעין, קיימות מס' אפשרויות עיקריות לפירוק השיתוף במקרקעין, האפשרות האחת הינה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין, האפשרות השנייה היא פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
בפועל, ברוב המקרים מדובר בדירת מגורים בבנין דירות או בית מגורים צמוד קרקע שבהם חלוקה בעין אינה אפשרית- למשל לא ניתן לפצל בהיתר דירת 4 חדרים ל2 דירות נפרדות או חלוקה בעין עלולה לגרום להפסד ניכר לשותפים ומכאן ובהעדר הסכמה אחרת בין בני הזוג (למשל, מכירת חלק הבעל לאם וההיפך) הדרך סלולה למכור את המקרקעין לצד שלישי כלשהו והתמורה שתתקבל תחולק בין בני הזוג וכמובן לאחר קיזוז הוצאות המכירה(שכ"ט עו"ד, דמי תיווך, מיסים שונים וכיוצ"ב)
כיצד מבוצע פירוק השיתוף?
סעיף 40 (ב) לחוק המקרקעין נקבע כך:
"המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין."
כיצד מגן המחוקק על ילדי בני הזוג המסוכסכים בעת פירוק שיתוף בדירת המגורים?
המחוקק הבין כי פירוק השיתוף של דירת המגורים בתוך המשפחה הינה סוגייה מורכבת ויש להבטיח את חובת המדור כלפי ילדי בני הזוג המסוכסך ואי לכך בשנת 1995 הוסף סעיף 40א (א) לחוק המקרקעין הקובע כך:
"40.א (א) "
החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני הזוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב , כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו , נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע".
חובת ייצוג בפירוק שיתוף דירת מגורים
ברע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן נקבע באופן כללי כי הליכים בענייני משפחה הם בגדר "דיני נפשות" ממש ולכן יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג , וזאת בין היתר מתוך הקבלה לזכותו של נאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין במקרים מסויימים ובהליכים מסויימים. במקרה זה האישה בניגוד לבעל לא היתה מיוצגת בהליכים לפירוק שיתוף בדירת המגורים ומכאן קבע ביהמ"ש בפרט הדברים הבאים:
"…דברים אלה כוחם יפה, ואולי ביתר שאת , כאשר מדובר בפירוק השיתוף בדירת בני הזוג. כאן חייב בית המשפט בזהירות כפולה ומכופלת, בבואו לקבוע את ממצאיו ובבואו לשקול אותם בטרם יסיק את מסקנותיו. חובת זהירות זאת אינה יכולה להתקיים במצב של חוסר שיוויון קיצוני כזה בין המתדיינים, כאשר אחד מהם טוען לעצמו בלשון עילגים ואילו השני, בלשון פרקליטים מלומדת. הציווי של "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק"(דברים א טז) אינו יכול להתקיים במצב כזה."
אי לכך ביהמ"ש העליון ביטל את החלטותיהם של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש לענייני משפחה בעניין פירוק השיתוף בין בני הזוג , והורה להחזיר את הדיון לביהמ"ש לענייני משפחה בכדי לדון בפירוק השיתוף בדירת בני הזוג ולאחר שהאישה- בעלת הדין תהיה מיוצגת.
מהו מדור ספציפי?
הצו למדור ספציפי מבוסס על שולחן ערוך, האבן עזר, סימן ע"ה סעיף ב:
"…כשמוציאה ממדינה למדינה ומכפר לכפר באותה ארץ, אינו יכול להוציאה מנוה יפה לנוה הרע…"
דהיינו, האישה שהורגלה לחיות בדירת מגורים טובה אינה צריכה לעבור להתגורר לדירה חלופית שלא עומדת בסטדנדרט שהתרגלה אליו.
עפ"י ההלכה מדור ספציפי או מדור יחודי הוא סעד אשר ניתן רק ע"י בית הדין הרבני ומוקנת רק לאישה בלבד, הסעד למדור ספציפי הינו סעד זמני במסגרת תביעה העיקרית למזונות או שלום בית.
כאמור לעיל ברוב המקרים מדובר באם המבקשת מבית הדין להורות על הוצאת צו למדור ספציפי במסגרתו תהא היא זכאית להמשיך ולגור בדירה שבה התגוררו עד כה בני הזוג ועד לביטול כל ההליכים המשפטיים בין בני הזוג.
צו מדור ספציפי עלול או עשוי(תלוי בעיני המתבונן) למנוע או לעכב במשך זמן רב הליך של פירוק השיתוף בדירת המגורים ו/או מכירתה וחלוקת הפדיון.
מה קורה כאשר ישנה התנגשות בין ביהמ"ש למשפחה לבין בית הדין הרבני?
במקרה שהוגשה תביעת מזונות והמדור היחודי לבית הדין הרבני לפני שהוגשה הבקשה לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה הרי שלפי הלכה שנקבעה בע"א 2626/90 ראש חודש נ' ראש חודש נקבע עיקרון כיבוד ההערכאות לפיו עיקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות מחייב כי משניתנה החלטה בבית הדין בעניין המדור על בית המשפט הדן בפירוק השיתוף להתחשב בהחלטה זאת.
עיקרון כיבוד הערכאות הינו הדדי ומתבצע גם להיפך כאשר קודם הבעל הגיש בקשה בקשה לפירוק שיתוף בביהמ"ש לענייני משפחה ולרק לאחר מכן פנתה האישה לבית הדין הרבני לשלום בית ומדור ועתרה גם לקבלת מדור ספציפי.
האם גבר זכאי לעתור למדור ספציפי?
שאלה זאת הובאה בתובענה שהוגשה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים שם נדונה תביעתו של גבר- בעל לשלום בית ולמדור ספציפי בתיק: 5639-64-1 בתאריך 20.12.2009 שם נתקבלה החלטה ע"י כב' הדיינים, הרב אברהם שיינפלד, הרב מרדכי טולידאנו והרב אליהו אברג'יל המקנה לבעל זכות למדור ספציפי בדירת בני הזוג. בית הדין נימק פסיקתו ע"י מכח דיני השותפים, הקשר שבין פירוק השיתוף לבין הסיכוי להשכין שלום בית, פירוק השיתוף בדירת המגורים בדרך של מכירת הדירה הופך את פירוק המשפחה לבלתי הפיך.
האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום
אוקטובר 2017
