אימוץ ילדים

בישראל, החוק המסדיר את ענייני האימוץ הוא חוק אימוץ ילדים תשנ"א -1981- להלן חוק האימוץ וכן יתר התקנות שהותקנו מכוחו.

חוק האימוץ קובע כי האימוץ ייעשה ע"י צו של בית משפט שיינתן לפי בקשתו של המאמץ.
העיקרון המנחה באימוץ והליכיו הוא עיקרון "טובת הילד".
ילד מאומץ הוא ילד שטרם מלאו לו 18 שנים.

מהם הקריטריונים לקביעת "טובת הילד" בהליכי אימוץ?

סעיף 1ב. לחוק האימוץ קובע מס' קריטריונים באשר המאפשרים בחינת "טובת הילד" לצורך האימוץ ובהם:

1 זכויות הילד המאומץ.
2. צרכיו.
3. האינטרסים שלו
4. זכותו ליציבות ולרבות צמצום העברתו ככול שניתן בין מסגרות או בין משפחות.
5. ככול שהילד המאומץ מסוגל להבין, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין
במידה והמאומץ הינו בן 9 שנים או שטרם מלאו לו 9 שנים אבל הוא מסוגל להבין במה מדובר אז ביהמ"ש לא ייתן צו אלא אם נוכח לדעת שהילד המאומץ רוצה שההורה המאמץ יאמץ אותו.

במקרים מסויימים רשאי ביהמ"ש לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שמע את ההורה המאמץ ועובד סוציאלי ושוכנע כי מולאו הקריטריונים הבאים:

• הילד המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו.
• כל הסימנים מעידים שהילד המאומץ רוצה שהקשר עם ההורה המאמץ יימשך.
• טובת הילד המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

מי כשיר להיות הורה מאמץ?

עפ"י סעיף 3 לחוק האימוץ, ההורה המעוניין לאמץ ילד חייב להיות זוג נשוי, אבל ביהמ"ש רשאי לתת צו אימוץ למאמץ יחיד וזאת במידה ובן זוגו הוא ההורה של הילד המאומץ או אימץ אותו לפני כן וגם במידה והוריו של הילד המאומץ נפטרו וההורה המאמץ הוא מקרובי הילד המאומץ ואינו נשוי.

האם קיימת מגבלת גיל להורה מאמץ?

עפ"י סעיף 4 לחוק האימוץ, ההורה המאמץ חייב להיות גדול מהילד המאומץ לפחות ב-18 שנים ואולם במקרה שבו מאמץ שבן זוגו הוא ההורה של המאומץ או אימץ אותו קודם לכן, כאן ביהמ"ש רשאי ליתן צו אימוץ חרף העובדה שההורה המאמץ לא עומד במגבלת 18 השנים הפרש בינו לבין הילד המאומץ.

האם ההורה המאמץ עובר תקופת מבחן לצורך קבלת צו אימוץ?

סעיף 6 לחוק האימוץ קובע "תקופת מבחן" להורה המאמץ של לפחות 6 חודשים בהם הילד המאומץ סמוך על שולחן ההורה המאמץ ולאחר שניתנה הודעה לעובד סוציאלי שמונה לענין זה , יודגש כי ללא קיום תנאי זה לא יינתן צו אימוץ ע"י ביהמ"ש.

האם נדרשת הסכמת ההורים הביולוגים לאימוץ הילד?

חוק האימוץ קובע כי כלל ולפיו, ביהמ"ש לא ייתן צו אימוץ בלא שהוריו הביולוגים של הילד המאומץ יסכימו על האימוץ ויחד עם זאת אין צורך שההורה הביולוגי יידע מיהו ההורה המאמץ.

ואולם לכלל זה ישנם מס' חריגים אשר בקרות אחד מהמקרים הבאים ובאין הסכמה של הורה ביולוגי למתן צו אימוץ רשאי ביהמ"ש לפי בקשת היועמ"ש להכריז על הילד כבר אימוץ.

1. לא ניתן לאתר את ההורה הביולוגי חרף פעולות איתור שונות שנעשו בפועל ופורטו בחוק האימוץ.
2. ההורה הביולוגי הוא אבי הילד ולא נשוי לאמו של הילד ולא הכיר בילד כילדו, או במקרה
שכן הכיר בילד המאומץ כילדו אבל אינו מתגורר עימו ומסרב ללא סיבה סבירה לקבל
אותו לבית מגוריו.
3. כאשר ההורה הביולוגי מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו.
4. כאשר ההורה הביולוגי הפקיר את הילד או נמנע ללא סיבה סבירה מלקיים עם הילד קשר אישי למשך 6 חודשים או לקיים את חובותיו כלפי הילד למשך 6 חודשים.
5. הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו הביולוגי במשך 6 חודשים שתחילתם בטרם מלאו לילד 6 שנים וההורה סירב ללא הצדקה לקבלו לביתו.
6. ההורה הביולוגי אינו מסוגל לדאוג לצרכיו של ילדו ואין סיכוי שהתנהגותו תשתנה בעתיד.
7. הסירוב למתן צו אימוץ מגיע מסיבה בלתי מוסרית או למטרה לא חוקית.

מהן תוצאות האימוץ?

סעיף 16 לחוק האימוץ קובע כי למעשה צו האימוץ שולל למעשה מההורה הביולוגי המוסר לאימוץ ומקרובי משפחתם את כל הזכויות, החובות והסמכויות שהיו נתונות להם כלפי הילד ומעביר אותם לידי ההורה המאמץ. ואולם במקרים מסויימים, ביהמ"ש רשאי לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות, האימוץ אינו פוגע בדיני האיסור והיתר לנישואין וגירושין ואין בהוראות אלו בכדי לפגוע בהוראות סעיף 16 לחוק הירושה.

האם ניתן לבטל צו אימוץ?

חוק האימוץ מקנה את האפשרות לידי ביהמ"ש לבטל צו אימוץ אם נתקיימו נסיבות חדשות שלא היו בעת מתן צו האימוץ או במקרה שהנסיבות לא היו ידועות בעת מתן צו האימוץ ובכפוף לכך שביהמ"ש ראה צורך לעשות כן ושטובת הילד המאומץ מחייבת זאת. לביהמ"ש הסמכות לבטל צווים גם לפי יתר הדינים.

מהו הדין המחייב? ולאיזה ביהמ"ש מוקנית הסמכות כאשר אזרח ישראלי מאמץ של ילד מחו"ל?

על כך עונים סעיפים 28 ו28א לחוק האימוץ, ראשית כאשר המאמץ הוא תושב ישראל אזי ביהמ"ש ישראלי הוא המוסמך לדון, ולעניין הדין אזי אימוץ של ילד מחו"ל, דהיינו אימוץ בן ארצי ייעשה עפ"י הוראות חוק האימוץ.

כיצד ניתן לאמץ ילד מחוץ לארץ?

חוק האימוץ מקנה את האפשרות לאמץ ילד מחו"ל ובו מפורטות בהרחבה ההוראות הרבות הנוגעות לכך ואולם מפאת קוצר היריעה, ניתן לומר כי אימוץ ילד מחו"ל ייעשה באמצעות עמותה שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין ארצי ואושרה על פי החוק.

אותה עמותה תבדוק את כשירות ההורה המאמץ ולפי קריטריונים הקיימים בחוק האימוץ ורק לאחר שזאת תימצא כי ההורה המאמץ נמצא כשיר לאמץ ילד מחו"ל אזי תיצור קשר עם הרשות המוסמכת לאימוץ במדינת הילד המאומץ בבקשה לאמצו. במקרה והרשות המוסמכת של המדינה הזרה מאשרת את אימוץ הילד אזי העמותה צריכה לוודא כי הרשות המוסמכת של המדינה הזרה צירפה את כל האישורים והמסמכים הנדרשים כאמור בחוק האימוץ לרבות אישור עובד סוציאלי ישראלי ולאחר מכן תוגש בקשה למשרד הפנים לאפשר לילד המאומץ להיכנס לישראל לישיבת קבע. לאחר ששר הפנים נתן את אישורו ובתנאים שקבע, אזי הילד יימסר למבקש אימוץ בחו"ל או במקרים חריגים יימסר הילד למבקש האימוץ בישראל.
באחריות העמותה לאימוץ בין ארצי לנהל מעקב ובדיקות תקופתיות אחר קליטת הילד והתאמתו.

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום

יולי 2017