מזונות ילדים

דמי מזונות ילדים בגירושין

רבים מהסכסוכים בין בני זוג המנהלים הליכי גירושין בביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין דתי נעים סביב סוגיית דמי המזונות לילדים, דבר כמובן שמשתנה ממשפחה למשפחה.
במקרים בהם  בין בני הזוג אין מחלוקת בנוגע לגובה דמי המזונות הם מגיעים להסכם לפיו ישולמו דמי מזונות קבועים הצמודים למדד המחירים לצרכן המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיחולו עד הגיע הילד לגיל 18 והחל מגיל זה ועד תום השירות הצבאי דמי המזונות יהיו כשליש מסכום דמי המזונות שהוסכם על ידם.

ואולם כאמור לעיל, לא תמיד בני הזוג מגיעים לידי הסכמה בדבר גובה דמי המזונות ולשם כך קיימים מס' כללים כפי שידונו להלן:

בישראל כל קטין זכאי לקבל תשלום בעבור מזונותיו וחרף העובדה שהוריו אינם נשואים זה לזה, או אביו לא מכיר בו או אפילו במידה ואביו נשוי לאישה אחרת שאיננה אימו, ו/או אסיר המרצה עונש מאסר בכלא ו/או היות האב עני מרוד. התביעה למזונות מוגשת לביהמ"ש לענייני למשפחה שבאיזור שיפוטו מתגוררת אמו של הקטין, או במקרה של הסכמה הדדית של האב והאם ניתן לדון בדמי מזונות בבית הדין הרבני. לפי חוק תיקון דיני משפחה(מזונות) תשי"ט-1959 הינו ילד עד גיל 18.

חיוב האב לזון את ילדיו – אבות חייבים לשלם מזונות

חובת האב בנוגע לדמי מזונות ילדיו נגזרת מכח הוראות הדין האישי החל עליו. לגבי יהודים הדין האישי החלים עליהם הם דיני ישראל ומכוח "חובת האב לזון את ילדיו", יוער כי לא ניתן לכפות על האב לאהוב או לחנך או לפגוש את ילדיו אלא כאמור לעיל לכלכל אותם.

 

צורכי הילד בתשלומי מזונות

לגבי גבר יהודי שחלים עליו דיני ישראל אזי קיימים 2 מעגלים שלפיהם קובעים את גובה דמי המזונות עבור הילדים:

 

1. צרכים הכרחיים, דהיינו צרכים הכרחיים והחיוניים לקיומם של הילדים כך שבלעדיהם לא ניתן להתקיים לרבות: מזון, הלבשה והנעלה , מדור, קרי מקום מגורים.  בנוסף חייב האב במסגרת תשלום דמי המזונות בגין דמי טיפול בילדים בין אם האם מטפלת ישירות בילדים ו/או מטפל/ת אחר בהיות/ה הזרוע הארוכה של האם.

 

1. צרכים מ"דין צדקה", דהיינו צרכים שהינם מעבר לצרכים ההכרחיים לרבות: חוגים,

שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל מתנות וכיוצ"ב, צרכים אלו ניתן לחייב

את האב רק באם יוכח שיש ביכולתו לממן זאת ובמידה ויוכח כי בעבר נהנו מכך גם.

בצרכים אלו נושאים ההורים יחדיו בד"כ ו/או עפ"י הסכמה ביניהם.

בעקרון אב יחויב בתשלום דמי מזונות ילדיו לפי צורכיהם ולא בהתאם למידת עושרו.

 

חיוב דמי המזונות  משתנה בהתאם לגיל הילד:

 

הדין בישראל מבחין בכל הקשור לחובת האב בתשלום דמי מזונות במס' קבוצות עיקריות:

0-6 – "קטני קטנים"  – חובת האב לזון את ילדיו ולדאוג למזונותיהם הינה אבסולוטית

       עפ"י  דין תורה. יודגש כי בגיל זה חובת האב לשאת בכל צורכי הילד ואין כל משמעות

ליכולתו הכלכלית של האב אלא אך ורק צורכי הילד.

 

6-15 – חובת האב לזון את ילדיו בקבוצת גיל זאת הינה מכח תקנות הרבנות הראשית

       לא"י משנת תש"ד ולפי תקנות חכמים לפיהם על האב לשאת למלא אחר כלל צרכיהם

ההכרחיים של ילדיו.  בקבוצת גיל זאת נדרשת השתתפות שווה בשווה בד"כ בין האב

לאם לגבי צרכים שמעבר לצרכים הכרחיים.

15-18 – באופן תיאורטי הנחת היסוד היא כי בקב' גיל זאת יכול הילד להתחיל לעבוד

       לפרנסתו והחיוב במזונות הוא מ"דין צדקה" והחובה לכך מוטלת על האב ובמקרים

ספציפיים ובמידה והאם בעלת אמצעים אף היא יכול שתחוייב להשתתף במימון צרכי

הילד בקב' גיל זאת.

 

18-21– על פי פסיקת ביהמ"ש האב חייב במזונות ילדו עד תום תקופת שירות חובה בצבא

       ובשיעור של 1/3 מדמי המזונות ששולמו עד להגיעו לגיל 18. בפועל, אין מניעה כי בני הזוג

יסכמו על סכום אחר ובנוסף ומנגד במקרים בהם ביהמ"ש יתרשם כי ביכולת הילד לעבוד

בזמן היותו חייל או עשוי לצבור הכנסות כלשהם בזמן שירותו בצבא(משקיע בבורסה

למשל) ובמקרה שמצבם הכלכלי של האם או האב הינו בכי רע ובכדי שלא להרע עוד יותר

את מצבם הכלכלי לא יפסוק דמי מזונות בעבור קב' גיל זאת.

 

מהם דמי המזונות המינימליים?

 

בבר"ע 1895/02 ב'י' נ  ב' י' נקבע הלכת בן עמי "…צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה הכללית השיפוטית עומדים על סך של 1150 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן…"

כיום סכום המזונות המינימליים נע בין 1200 ₪ ל1250 ₪.

מהי קורת גג – וכמה היא חובת המדור?

 

מדור, דהיינו, מקום מגורים לילד מצוי במעגל הצרכים ההכרחיים והאב חייב במדורם של ילדיו, במקרה שהאם שוכרת דירה אזי האב לפי פסיקת ביהמ"ש משתתף בתשלומי דמי השכירות לפי המדרג הבא:

 

כאשר מדובר בילד אחד –      האב ישלם 30%  מדמי השכירות

כאשר מדובר ב- 2 ילדים –    האב ישלם 40% מדמי השכירות.

כאשר מדובר ב- 3 ילדים –    האב ישלם 50% מדמי השכירות.

 

מה קורה כאשר האם מחליטה במקום לשכור דירה לרכוש דירה ואף משלמת משכנתא?

 

סוגייה זו מצוייה במחלוקת וטרם הוכרעה ע"י ביהמ"ש העליון, הגישה האחת הובאה בע"א 864/94 שוקר נ' שוקר ושם נפסק:

(א) חיוב בן זוג להמשיך ולשלם את התשלומים החודשיים של חוב המשכנתא הרובצת על דירתם
המשותפת של בני הזוג אינו עניין של מזונות.
(ב)  כאשר אחד מבני הזוג משלם את החזרי המשכנתא הוא מגדיל את הונו של בן הזוג השני.
(ג)  נושא חיוב בתשלום משכנתא הוא עניין הקשור בקניין וברכוש משותף של בני הזוג ואין לעניי
זה ולא כלום לחובתו וחבותו של הבעל- האב במזונות אשתו וילדיו.

לעומת זאת בע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי נקבע כי:

(א)   המדור בנוי בין היתר על כך שהאישה תשלם את התשלומים המתחייבים מן ההחזקה בדירה.
(ב)   אם בני הזוג נכנסו בשעתו להתחייבות תשלום המשכנתא הרי המשך תשלום המשכנתא הוא
האמצעי הנדרש להבטחת המדור.
(ג)    בית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת המזונות.

 

כב' השופט יהושע גייפמן ביושבו דאז בביהמ"ש לענייני משפחה סיכם הכללים בעניין זה בתמ"ש 19575/96 ו19574/96 אמינוב נ מתתוב כדלקמן:

 

"א.   כאשר משולמת משכנתא חודשית ע"י בן הזוג או ההורה , החיוב מדין המזונות הוא בגדר
חיוב של מדור רעיוני  שהרי ללא המשכנתא על בן הזוג או ההורה לשכור דירה ולבקש חיובי
הבעל- האב בחלק מרכיב שכר הדירה או במלוא שכר הדירה לפי הנסיבות.

 

ב.בן הזוג או ההורה אמנם מגדיל את הונו באמצעות חיוב זה של מדור רעיוני שנפסק לטובתו
אולם לבעל לא נגרם חיסרון כיס, שהרי במילא היה חב בגין מדור חלופי לפי מפתח של שכר
דירה סביר וחלקם של האישה ו/או הקטינים ברכיב זה.

 

ג.כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה וחורג מעלות שכר דירה סביר שניתן לאשרו, רכיב
המדור הרעיוני יחושב לפי שכר דירה סביר ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני
שאין על הבעל- האב להשתתף בו.

ד.המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים, שיעור החיוב במדור רעיוני מותנה בהכנסות ההורים
ובשיעור התפלגות של הרכיב בין האם לבין הילדים
בהרכב משפחה של אם+ ילד חלקה של האם 70% וחלקו של הקטין 30%.

בהרכב משפחה של אם +  2 ילדים- חלקה של האם 60% ושל הילדים 40%.
בהרכב משפחה של אם+ 3 ילדים חלקה של האם 50% ושל הילדים 50%"

מהם הפרמטרים עליהם מתבסס ביהמ"ש בקביעת דמי מזונות ילדים?

 

• הצרכים ההכרחיים של הילד- בהם האב היהודי נושא באופן אבסולוטי.
• גילו של הילד.
• מצבו הבריאותי של הילד, למשל האם הילד זקוק לטיפול רפואי חריג?
• צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים- בד"כ ההורים נושאים בהם שווה בשווה.
• רמת ההשתכרות של האב בפועל.
• פוטנציאל ההשתכרות הטמון אצל האב(למשל כאשר האב בטלן ואינו מעוניין לעבוד)
• רמת השתכרות האם.
• כל מידע הנוגע לכל מקרה ומקרה בנפרד.

 

כיצד בית המשפט יודע מהם גובה ההכנסות?

 

במסגרת הליך הגשת תביעת מזונות והגשת כתב הגנה חובה היא לצרף טופס בשם " הרצאת פרטים בתביעת מזונות" בו מפורטים כל ההכנסות, ההוצאות,הנכסים, וההתחייבויות של בני זוג כך שכאמור לעיל כל מקרה נדון לגופו.

 

האם האב חייב בדמי מזונות ילדיו גם לאחר גיל 18?

 

בע"א 4480/93 נקבעה בביהמ"ש העליון ע"י כב' הנשיא מאיר שמגר(כתוארו דאז) הלכה בסוגיית תשלום דמי מזונות בזמן שירותו הצבאי של הילד:

"צרכיו של ילד המשרת בצבא והמקבל שם מזון וביגוד ושכר כלשהו פחותים מצרכיו של ילד הסמוך לחלוטין על שולחן הוריו. ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבאי".

 

מה יכולה לעשות אם אשר בידה פס"ד למזונות ילדים כנגד אבי ילדיה?

 

ניתן לפנות להוצאה לפועל או למוסד לביטוח לאומי, תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה ובהתאם לאמור במאמר של הח"מ הדן בסוגיית "גביית מזונות" המצוי באתר זה.

 

ועדת שיפמן- בחינת נושא המזונות במדינת ישראל

בשנת 2006 מינה שר המשפטים דאז חיים רמון וועדה בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן לבחינה מחדש של נושא המזונות בישראל וביום 21.11.12 הוגשו מסקנות הוועדה לשר המשפטים יעקב נאמן ולהלן בתמצית המלצות הוועדה:

זכות הילד והאחריות ההורית:

מוצע להשתית את זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית שלו ששני הוריו אחראים

למימושה. זכות הילד היא עד הגיעו לגיל 21.

שיעור התמיכה הכלכלית:

קביעת שיעורי התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם. ההורים יישאו

בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי

נוסחה כלכלית שבחוק. הורה שמטפל בילד בשעות העבודה עד גיל 12 או בילד עם מוגבלות

זכאי לשכר טיפול.

הסכם בין ההורים:

הסכמה של ההורים שפוגעת בזכות הילד לתמיכה כלכלית או בשיעור שכל הורה חייב בה בטלה.

קביעת התמיכה כלכלית על ידי רשם בית המשפט למשפחה:

 רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעורי התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים.
על קביעת הרשם ניתן יהיה לערר לבית המשפט למשפחה במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל
המנויים בחוק.

הוצאת דיני מזונות הילדים מדיני המעמד האישי:

 הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות ילדים.

משמורת משותפת ללא תשלום מזונות

במשמורת משותפת חלוקת הימים בין ההורים שווה והדבר מביא למסקנה כי ההוצאות מתחלקות בין ההורים.  בעבר, היתה פסיקה של ביהמ"ש לפיה דמי המזונות במשמורת משותפת הופחתו ב25% בלבד אך לא ממדור ואחזקתו.

בשנים האחרונות ניתנו מס' פס"ד בהם נבחנה שאלת דמי המזונות במשמורת משותפת.

בתמ"ש 16785-09-12 כב' נשיאת ביהמ"ש לענייני משפחה השופט יעקב כהן ונבחנה שאלת ההגינות והיושר והשוויון בכל הנוגע לפסיקת דמי מזונות ילדים במצב בו ההורים מנהלים משמורת משותפת  על ילדיהם והכנסותיהם החודשיות דומות ושם נקבע כי אין לחייב את האב בדמי מזונות ילדים.

בתמ"ש 49165-10-10 דחה כב' השופט יהורם שקד תביעת אם לתשלום דמי מזונות מאחר והצדדים ניהלו משמורת משותפת על ילדיהם ואילו משכורת האם- התובעת גבוהה בצורה משמעותית מהאב.

יושם לב לכך, בבע"מ 318/05 מיום 30.1.06 נקבע ע"י כב' השופט וילנר בין היתר:

"…שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון בין מכלול הגורמים לרבות גובה ההכנסות שני ההורים. רמת החיים לה הורגלו הקטינים. צרכי הקטינים ועד כהנה וכהנה. ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים…"

לאחרונה ניתן פס"ד חדשני ואמיץ מפי ביהמ"ש העליון בבע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15 בו נדונו 2 עתירות במאוחד ונקבע הלכה אמנם נדונו בו נקבע בהובלת כב' השופט עוזי פוגלמן:

"…לפיכך, ומששוכנעתי כי יש בנמצא פרשנות חלופית אפשרית לדין העברי החולש על הסוגיה( משמורת פיזית משותפת א.ג.), סבורני כי שיש לקבוע כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו."

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד העוסק בתחום